טיפול בקנאביס רפואי

“מטופלים מדווחים כי הקנאביס ברמודה עוזר ל…” – אמין כמו ללחוץ “איני הנהג”

חיפוש אחר זן הקנאביס המתאים ביותר עבורכם, ולא משנה אם אתם מגדירים את הצרכים שלכם בצורה רפואית קורקטית או מחפשים מוצרים שגם הטעם והריח שלהם יהיו לטעמכם, הוא תהליך שאמור להיות רפואי ומלווה בהתייעצות עם רופא מטפל המומחה לנושא, אבל הלכה למעשה מתבצע במקרים רבים דרך חיפוש “קליל” באינטרנט ובדיקה מסורתית של מה יש לגוגל להגיד בנושא. 

אם יצא לכם לערוך חיפוש כזה ולדפדף בין ביקורות שונות על זני קנאביס, ודאי יצא לכם להיתקל בלא מעט טענות משונות, כמו למשל טענה לפיה זן מסוים הוא מעורר ומשרה אופוריה ובו בזמן מתאים גם לזירוז הירדמות ושיפור איכות השינה. אולי אפילו שאלתם את עצמכם באילו מחקרים או נתונים מגובות הטענות הללו, ולמעשה כאן בדיוק טמונה הבעיה.

זן דנידין עוזר לשינה? הבעיה עם המחסור במחקרים 

ביקורות זני קנאביס מתייחסות לרוב לנושאים כמו טעם וריח, שאמנם הנם סובייקטיביים אך בהחלט ניתנים לתיאור ברור, ומוצא גנטי, שלעיתים קיים לגביו מידע מדויק, אך מה שלא תמצאו בהן בדרך כלל הוא מידע מדויק הנוגע להשפעות הרפואיות הפוטנציאליות של אותו הזן, כלומר משפט כמו “זן ברומדה עוזר לטיפול בצליאק“, אלא אם מדובר בבדיקה שנעשתה בעזרת ציוד מעבדה מתקדם ובסביבה קלינית מבוקרת, זאת כיוון שישנם מעט מאד מחקרים בתקן איכות קליני אמיתי שנערכו עד היום או שנערכים בהווה. מה שאולי כן תמצאו בהן הוא מידע שמבוסס על דיווחיים עצמיים של מטופלים שהתנסו במוצר, שאינו יכול להוות בסיס להפקת מסקנות קליניות סתם כך ללא עיבוד מחקרי מתקדם הדורש משאבים רבים.

מבלי להיכנס לנושאים מסובכים כמו קריטריונים ספציפיים של מחקרים קליניים, אקדמיים או מסחריים, השואפים לקבל גיבוי והכרה ממשלתית, אפשר לומר בקיצור כי כדי לטעון בבירור ובאחריות “זן אראגון עוזר לירידה במשקל” באספקט של השפעה רפואית אמיתית, מורגשת ובעיקר מדידה וניתנת למעקב אחר הרופא המטפל, חובה לגבות טענה זו במחקר קליני אחד לפחות, בעדיפות להרבה יותר, שמראים תוצאות התומכות בטענה.

במרבית המקרים אם לא בכולם, ביקורות הנוגעות להשפעות הפוטנציאליות של זני קנאביס מסוימים אינן כוללות קישורים למחקרים כאלה, ודאי לא מחקרים קליניים מקיפים, מבוססים ובעלי תוצאות אמינות שנבחנות מחדש גם בטווח הארוך, והסיבה לכך היא שמחקרים כאלה בקושי קיימים, בטח שלא כאשר מדובר בזני קנאביס בתצורת תפרחת פשוטה, שבקושי יכולה להיות מוגנת בפטנט ולכן לא שווה לחברות גדולות את ההשקעה של מחקר קליני הנוגע להשפעות של השימוש בה. במקום כל זה, מה שבדרך כלל מופיע במידע הנוגע להשפעות הרפואיות של זנים מסוימים הוא “מידע המבוסס על דיווחי מטופלים”.

הצרה גדלה פי כמה כאשר מידע מסוים שחולים עלולים להיחשף אליו אינו נוגע לנושאים “שוליים” כמו שיפור קטן באיכות השינה או לחלופין השפעה של הגברה מועטה ברמת העייפות, אלא לנושאים חשובים יותר כמו טיפול במחלת הסרטן או במחלות אחרות הנחשבות לסופניות או חשוכות מרפא.

כאשר ביקורת מסוימת טוענת שזן מסוים הוא “מתאים לחולי סרטן” זה נכון מבחינה טכנית, כיוון שטכנית זן קנאביס מסוים באמת יכול להתאים כאלמנט שישתלב בטיפול של חולה אונקולוגי, אולי אפילו באופן שלא תהיה לו השפעה שלילית או חיובית. עם זאת, כאשר נטען כי “זן X עוזר לטיפול בסרטן”, מדובר כבר בנושא שלא קיימת לו היום שום ראיה חותכת במודל מחקר אנושי בתנאים קליניים, ולכן חשוב לשים לב טוב מה קוראים ומה כותבים לגבי זן מסוים, כולל באילו מילים מדויקות נעשה שימוש בתיאור השפעתו הרפואית.

מהו מקור הבעיה ולמה היא כה רחבה?

הבנה שגויה או חוסר הבנה של השפעות רפואיות פוטנציאליות של זן קנאביס כזה או אחר, כמו של קנאביס רפואי באופן כללי, היא לא בעיה נקודתית שאפשר למקם במקום אחד מסוים ולא כזו שאפשר או צריך להאשים בה גורם אחד מסוים. למעשה, מדובר בבעיה שמתרחשת בצל ההתנגשות של כוח אחד – הצורך הדחוף של מטופלים רבים בטיפול שיכול לעזור להם – מול כוח שני – המחסור הקיים במחקר קליני מתקדם ומבוסס – שאותו אי אפשר לפתור בתקופת זמן קצרה תוך התחשבות במגבלת משאבים רציונלית.

אז נכון, התנגשות בלתי נמנעת זו מקבלת “רוח גבית” מצד גורמים שונים וביניהם חברות הקנאביס המייצרות את אותן הזנים, לפחות במקרים בהם טענות רפואיות מסוימות שאינן מבוססות דיו מופיעות במידע רשמי שמופץ על ידי החברה למטופלים או לרופאים, אך הלכה למעשה מדובר בעיקר במגמה גלובלית, ארוכה ומבלבלת שעולה למטופלים בהרבה חוסר שביעות רצון, כזו שקיימת אגב לא רק בישראל אגב אלא בינתיים גם בכל מדינה אחרת בה פועל כיום שוק קנאביס רפואי במודל מדיקלי מתקדם.

במקום הרפואי ביותר, שבו צריך את המידע המדויק והאמין ביותר, קיימים בעיקר “דיווחי מטופלים” והתבססות על הרבה מחקרים סטטיסטיים שנערכים בתקני איכות שלא היו משביעים רצון של גוף רגולטורי רציני כמו ה-FDA או וועדות הבריאות של האיחוד האירופי.

שאלה מתבקשת, אם כך, היא עד כמה אפשר לסמוך על “דיווחי מטופלים” אודות השפעות רפואיות של הטיפול בזן קנאביס מסוים? לחלופין, ניתן לשאול במקום זאת עד כמה ניתן לסמוך על מחקרים סטטיסטיים, שחלקם אפילו נערכים בקנה מידה בין לאומי המתבסס על דיווחים רפואיים של עשרות אלפי מטופלים? בשני המקרים, התשובה תהיה “לא מספיק כדי לנסח קריטריונים קליניים לטיפול רפואי”, שכן כאמור כל הדיווחים והמחקרים הללו הם אינם חלק ממערכת מסודרת של מחקר ומעקב קליני שניתן להפיק ממנו תוצאות שעל בסיסן מנסחים פרוטוקולי טיפול אמיתיים בזן קנאביס מסוים או בטיפול המשלב מספר זני קנאביס מסוימים.

במקרים רבים, אם תבחנו לעומק באילו דיווחים של אילו מטופלים מדובר, באילו גילאים הם, מאילו מצבים רפואיים נוספים או קודמים הם סובלים והרבה דברים אחרים שמפרידים בין מחקר סטטיסטי רחב לבין מחקר קליני מדויק, כולל אפילו השאלה של “באיזה זן השתמשו אותם מטופלים שדיווחו על התוצאות”, תגלו שיכול להיות שאין בין המקרה שלהם (או של חלק ניכר מהם) ושלכם שום דבר משותף שניתן להסתמך עליו בעת חיזוי של השפעה רפואית פוטנציאלית. 

מכיוון שמקורות המידע הקיימים היום שנוגעים להשפעות הרפואיות של קנאביס רפואי בכלל ושל זן קנאביס מסוים בפרט, עודנם מעורערים וחלוקים ביניהם במקרה הטוב, והרבה מאד מטופלים לא בהכרח מערבים את חברות הקנאביס בדיווח שלהם אודות תוצאות הטיפול, אפילו חברות הקנאביס היצרניות עצמן נאלצות לפרסם לציבור מידע כללי שמספק משרד הבריאות בנוגע להשפעות של “זני סאטיבה ואינדיקה”, למרות שהיום אין ממש דבר כזה לא סאטיבה ולא אינדיקה, לפחות לא אחרי מאות דורות של הכלאות גנטיות שעברו זני הקנאביס הקיימים היום בעולם המודרני.

לכן, במקומות בהן אין לחברות מספיק “דיווחי מטופלים” להתבסס עליהם, לרוב המידע היחיד שנותר להעביר לציבור המטופלים בנוגע לזן או למוצר מסוים הוא מידע הנלקח מאותם מאגרי מידע כלליים של משרד הבריאות המופיעים רובם ככולם במקור אחד שהוא “הספר הירוק” (נוהל IMC-GCP) שכתבה היחידה לקנאביס רפואי.

בעיה זו, שטמונה כמו שכבר אמרנו במגמה עולמית, ארוכת טווח ובלתי נמנעת בהיבטים רבים, רק מתעצמת עקב העובדה שקנאביס רפואי הוא חומר שניתן למטופלים באישור משרד הבריאות (אחריות מוסדיות) ונחשב ללא מסוכן לצריכה על ידי גופים רבים כולל ארגון הבריאות העולמית (אחריות “מדעית”) כך שאין באמת סכנה מהותית שחולים עלולים להיות חשופים אליה ואשר יכולה “להלחיץ” את חברות הקנאביס או יותר מכך את משרד הבריאות לעשות משהו בנידון, אפילו כדי לזרז במעט את התקדמות המחקר הקליני המדויק הנוגע להשפעות הרפואיות הפוטנציאליות של זני קנאביס מסוימים או של הטיפול בקנאביס באופן כללי.

במצב הקיים, אם אף אחד לא עובר על החוק האוסר על שיוך סגולות בריאותיות או רפואיות שאינן מוכחות למוצרים שלא קיבלו הגדרה רשמית של תרופה, כלומר מפרסם באופן רשמי טענה שקרית או מוגזמת מדי לגבי ההשפעות הרפואיות של המוצר שלו, אף גורם רגולטורי או שלטוני לא פועל כרגע בצורה אקטיבית שחורגת מהשגרה כדי לשנות את המצב.

מה עושים כדי להתגבר על הבעיה?

הדרך היחידה להתמודד עם בעיה של אינפורמציה חלקית או חסרה היא לנסות ולדלות כמה שיותר מידע מכמה שיותר מקורות אמינים, וכך לפתח מודעות אישית רחבה ככל הניתן לנושא. כמו כן, חשוב להבין שחיפוש יעיל של המידע הנכון והרלוונטי דורש להתמקד במידע מדויק ככל האפשר, שיש בינו ובין המקרה שלכם כמה שיותר מכנה משותף. במקרה של ביקורות זני קנאביס, הדרך העיקרית להמקד בצורה יעילה היא לנסות להפריד בין מידע כללי שקשור “למוצא הגנטי” של זן מסוים בתור סאטיבה או אינדיקה (כאן טמון המקור להשפעות “מעוררות אופוריה” וכן לכאלה שקשורות “לשיפור השינה”) לבין מידע ספציפי יותר שנוגע לשימוש באותו זן קנאביס שאתם בוחנים, אם קיים כזה בכלל. במקרה הטוב ביותר, כדאי לראות אם ישנם מחקרים המגבים את הטעות שאתם רואים בביקורת, למשל ברשימת מקורות בתחתית הדף או בלינק מצורף.

מי ששואל את עצמו למה לא פשוט להתעלם מביקורות הזנים ולפנות ישר לייעוץ עם הרופא, שאמור לכאורה להתוות בעצמו את מסגרת הטיפול שלכם ובין היתר להיות גם אחראי על בחירת זני הקנאביס בהם תהיו מטופלים, יגלה שגם כאן לא מדובר בפתרון קסם לבעיה.

הרופאים מקבלים את המידע שלהם מאותם מחקרים חסרים או חלקיים, מאותן חברות קנאביס שמתבססות על דיווחי מטופלים ומאותו משרד בריאות ממשלתי שמהווה את נקודת ההתחלה וגם את נקודת “הסיום” (הנוכחית לפחות) של המעגל הזה, אך בו בזמן גם בשום אופן לא מהווה את “האשם” בבעיה הגלובלית, שכן הוא לבדו לא יכול לטפל בכל המטופלים או לערוך את כל המחקרים בתקופת זמן קצרה ובלי לקבל לכך משאבים ציבוריים בקנה מידה אסטרונומי.

הזמן שייקח לעולם הקנאביס הרפואי להתקדם, בשאיפה כמה שיותר מהר בחתך המקומי שלו – למקום שבו לא צריך להתבסס על “דיווחי מטופלים” אלא על מחקרים קליניים מדויקים, בדיוק כמו אלו שאנחנו רגילים להתבסס עליהם אפילו ללא ידעתנו כאשר אנחנו הולכים לקנות תרופות.


שמות המאמרים הומצאו לצורך המחשה, ולמען הסר הספק כל התסמינים במאמר זה נכתבו לצורך הדגמה בלבד.

המאמר עזר לכם?
כןלא

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

כדאי לקרוא גם..
Close
דילוג לתוכן