טיפול בקנאביס רפואי

[דעה] ביקורות קנאביס בפייסבוק לא יעזרו למציאת הזן המושלם

מחפשים אחר “חוכמת ההמונים” בדרך למציאת הטיפול הנכון בקנאביס רפואי? תשובה אולי תמצאו, אבל כנראה לא לשאלות החשובות שאתם צריכים לשאול.

נדמה שכל מטופל\ת קנאביס רפואי בישראל כבר מכירים את “השיטה” שעובדת למעלה מעשור ללא שינוי: זן חדש יוצא לשוק, ומיד צצות ביקורות רבות בקבוצות הפייסבוק כפטריות אחרי הגשם שקובעות מחד שאותו זן חדש הוא התשובה לכל השאלות אך מאידך גם מציינות שדווקא הריח והטעם שלו “לא משהו” – עד כמה קלינית ומדויקת שהגדרה כזו יכולה בכלל להיות. לא משנה מאיזה צד של המקלדת ומסך המחשב הינכם ניצבים, מהצד הכותב שרץ לסקר את דעתו כאוסף של חוויות לקוח מבוססות או מהצד הקורא שמחפש בביקורות הללו את התשובות שיעזרו לו לעצב את הדרך לטיפול “הנכון” או “הטוב ביותר”, חשוב מאד להבין שלא כאן תימצא התשובה לכך.

אז נכון, ישנם לא מעט יתרונות היסטוריים מבוססים הנוגעים למה שנקרא “חוכמת ההמונים”, עליה מנסים מטופלים עתידיים או אפילו מנוסים להסתמך בניסיון למצוא את הזן “הנכון” לטיפול שלהם, אבל כבר כאן צריך לעצור ולהדגיש משהו חשוב שלכאורה מתפספס בנונשלנטיות מוחלטת כמעט בכל דיון על זני ומוצרי קנאביס רפואי: אין דבר כזה “הזן הטוב ביותר” או “הזן הנכון לטיפול”, שכן הגדרה זו היא אינדיבידואלית מאד ובמקרים רבים מה שטוב לאחד לא יעזור בשום דבר לאחר. בדיוק בשל עובדה זו, “חוכמת ההמונים” מאבדת מאד מהאפקטיביות שלה בתור בסיס מוצק להסתמך עליו לקראת בחירה של המוצר הבא שיהיה חלק מהטיפול שלכם, אבל כאן למעשה רק מתחילה הבעיה.

אחרי שעברנו את המשוכה הראשונה, שהיא אותה אי-התאמה ובעיקר אי-עקביות בין השפעותיו של זן קנאביס מסוים על אדם מטופל מסוים לבין השפעתו של אותו הזן באותו המינון על מטופל אחר, אפילו כזה המטופל בגין אותה התוויה רפואית, אפשר וצריך להתייחס גם לשתי בעיות נוספות שצצות כמעט מיד בעת קריאה של כל ביקורת שכזו:

עיסוק בנראות המוצר במקום בהשפעתו – הבעיה הגדולה של מרבית המבקרים

קנאביס רפואי, לפחות כאשר הוא משמש לאותה מטרה לשמה הוא נרשם למטופל על ידי הרופא, הוא קודם כל תרופה שאמורה להיות בעלת השפעה מסוימת, בדרך כלל השפעה אשר מדכאת סימפטומים מסוימים של מחלה ומנגד משפרת חיוניות כללית, מצב רוח ובמקרים מסוימים גם תיאבון. כלומר, הדבר הראשון והעליון ביותר בחשיבותו שאמור לעניין כל מטופל קנאביס, בכל מקרה, הוא ההשפעה שיש למוצר או לזן מסוים, ובשום פנים ואופן לא הנראות החיצונית שלו.

למרות זאת, מרביתן המוחלטת של הביקורות שניתן למצוא בכל קבוצות הפייסבוק ואתרי האינטרנט המכילים קטלוגי מוצרי קנאביס רפואי, כוללות קודם כל עיסוק פרטני יתר-על-המידה וכמעט אובססיבי במאפייניהם החיצוניים של פרחי קנאביס מסוימים, נראותם, גודלם, צבעיהם האופייניים השונים ומאפיינים פיזיולוגיים נוספים שבקושי אמורים לעניין אגרונום סקרן או להיות רלוונטיים ללקוח חסר השכלה שבוחר לראשונה פרח בקופישופ באמסטרדם, וודאי לא להיות הבסיס ועיקר התוכן של ביקורת שאמורה להיות רלוונטית למטופל קנאביס רפואי.

אז נכון,  צבע עשוי להעיד על קיום רמה גבוהה יותר של חומרים פעילים, ריח עשיר עשוי להעיד על השפעה חזקה יותר, אבל בסופו של דבר, כל אלו מאפיינים של שיווק שאינם נוגעים בוודאות להשפעה הרפואית של מוצר או זן מסוים, שהיא לבדה אמורה להיות המהות של כל ביקורת.

מוצר מסוים שנראה “לא משהו” בעיניו של מבקר מסוים – עשוי להיות בעל השפעה חיובית מאד עבור אותו מבקר בעצמו או עבור כל מטופל אחר, מה שכמובן קורה לא פעם ולא פעמיים למי שבוחר לא לסמוך על הביקורות ולהתנסות בעצמו, אז הרי שאין לנראות החיצונית זכות לתפוס משקל כה רב בדיון אודות איכותם של זני ומוצרי קנאביס שונים.

עיסוק בעוצמת ההשפעה הפסיכואקטיבית כמאפיין חיובי מרכזי – הבעיה שאיש לא חף ממנה

אם כבר מצאתם ביקורת בפייסבוק שבכלל נוגעת במאפיינים מסוימים של השפעתו של המוצר או הזן ולא של נראותו החיצונית, ככל הנראה מצאתם ביקורת הנוגעת בעוצמת השפעתו הפסיכואקטיבית של המוצר, שלא רק רלוונטית למוצרי THC בלבד (שכן CBD אינו מעורר “היי” ואינו בעל השפעה פסיכואקטיבית) אלא בעצמה מהווה תופעת לוואי של קנאביס, ולא חלק מההשפעה המכוונת שלו. במילים פשוטות, עיסוק “ברמת הסטלה” שהמוצר גורם או “באיכות ההיי” שהוא משרה על המטופל אינו פרודקטיבי בהרבה מעיסוק בריחות, צבעים וצורות, שכן שוב, מדובר בעיסוק בצד הפחות חשוב של השפעת הקנאביס הרפואי, ולא משנה באיזה מוצר או זן מדובר.

הלכה למעשה, מרבית השפעתו הרפואית של הקנאביס נוגעת לסגולותיו המשולבות של רבים מהחומרים הפעילים שקיימים בקנאביס, מה שמכונה בקיצור “אפקט הפמליה”. השפעה זו נובעת משילוב של השפעות רבות כמו אנטי-ספטיות והחלשת אותו חשמליים של כאב במערכת העצבים, אשר בעצמן נובעות מקיומם או מריכוזם המדויק של חומרים אחרים רבים מלבד THC ו-CBD, כך שכל ניסיון לכמת השפעה לפי מדד מעורפל כמו “כמה סטלה המוצר גורם” או אפילו לפי מדד מדויק יותר אך חלקי כמו “כמות THC” הוא מראש חסר תכלית אמיתית. הלכה למעשה, כדי למצוא את התשובות הללו, צריך לכל הפחות לדעת אילו שאלות לשאול, ובעיקר לדעת שיש שאלות שעדיין אין עליהן מענה.

הבעיה האמיתית – חוסר במחקר קליני וצורך להסתמך רק על ניסיון אישי

הבעיה האמיתית של מטופלי הקנאביס, לא רק בישראל אלא בעולם כולו, היא השתייכותם לאחד מהענפים “הצעירים” והדלים ביותר מבחינת רקע המחקר הקליני שעומד מאחוריהם, בהשוואה כמעט לכל סוג אחר של טיפול בעולם הרפואה המודרני. לצערם של כל אותם מטופלים, למרבית השאלות כמו “מהו הזן הנכון לטיפול בהתוויה X” או “מה הזן הטוב ביותר עבור מטופל שמעדיף Y” אין עדיין תשובה ברורה, וכאשר תהיה, היא תגיע כתוצאה ממחקר קליני מדויק וארוך, כמו זה שנערך ממש ברגעים אלו במוקדים רבים בישראל ובעולם.

יתרה מכך, כאשר אותה תשובה תימצא, בצורה וודאית, היא עדיין תהיה מורכבת ומפורטת, ובעיקר תכיל הרבה יותר מאפיינים מאשר “שם הזן”. תשובה עתידית כזו, שכאמור היום עדיין מוגדרת כיעד שעדיין לא הושג, תהיה מורכבת מאחוזים מדויקים של חומרים רבים, ורק כאשר יהיו קיימים מוצרים אחידים, עקביים והדירים מספיק שיעמדו בקריטריונים המדויקים הללו, אז אולי יוכל להתווסף שם של מוצר ספציפי כתשובה לשאלה.

אז מה הפתרון? רפואה היברדית

טיפול בעזרת קנאביס רפואי לא נחשב טיפול שגרתי – הרופאים והרוקחים לא קובעים למטופל מתי לקחת וכמה בכל צריכה. אלא שמים מגבלה חודשית על הכמות והחוזק והשאר נמצא בידי המטופל (Self-Medicine).

רופאה היברידית מתייחסת לטיפולים רפואיים שאינם מסתיימים אחרי התור אצל הרופא וקניית המוצר בבית מרקחת – כמטופלי קנאביס, תמיד צריך לעבור בין המוצרים השונים ולבחון מה הכי מתאים לכם באופן אישי.

היום יש המון מדריכים וכלים לבדוק את הטיפול שלכם והאם הוא נותן תוצאות לטווח ארוך כמו טבלת מעקב למציאת איזון יומי, טבלת צריכה ואף התייעצות עם רוקח בבית מרקחת קנאביס.


מאמר זה הינו מאמר דעה, המייצג את דעתו האישית של הכותב ואינו מחליף ייעוץ רפואי \ רוקחי המתייחס למידע פרטני של המטופל.

המאמר עזר לכם?
כןלא

מאמרים נוספים

כדאי לקרוא גם..
Close
דילוג לתוכן