טיפול בקנאביס רפואי

למה מערבבים קנאביס עם טבק? ולמה כדאי להפסיק

קנאביס רפואי ניתן לצריכה במגוון דרכים וביניהן גם בתצורת שמן קנאביס, באידוי באמצעות מכשיר וופורייזר, בהכנת בסיסים שומניים לצורך בישול עם קנאביס וכמובן בדרך הנפוצה ביותר – עישון – שבמקרה או שלא הפכה לדרך העישון החביבה על מרבית צרכני הקנאביס מסביב לעולם כולו.

דרך הצריכה הזו בדיוק היא שמביאה אותנו לבעיה מולה ניצבים לא מעט צרכני קנאביס, רפואי ולא רפואי גם יחד: האם כדאי להימנע מערבוב קנאביס עם טבק או שמא מדובר בהרגל שהפך לגלובלי בשל היותו תמים וחסר נזק? בניגוד לשאלות רבות בעולם הקנאביס הרפואי שעדיין עומדות ללא תשובה בשל חוסר במחקרים קליניים, מימון ממשלתי, עניין ציבורי וגורמים רבים נוספים, לשאלה זו דווקא יש תשובה פשוטה יחסית: ערבוב קנאביס עם טבק הוא לא מומלץ, ובכלל, עישון טבק הוא לא דבר מומלץ באופן כללי.

למרות זאת, ערבוב של קנאביס עם טבק הוא טרנד חובק עולם שמחבר בין יותר ממחצית צרכני הקנאביס מסביב לגלובוס, וכדי להבין מדוע זה כך, צריך לנסות להבין מה מחפשים צרכני הקנאביס, אשר יכולים בתיאוריה לצרוך אותו בעישון גם ללא תוספת טבק, בהוספת הטבק לתערובת העישון שלהם.

מדוע אנשים נוטים לערבב קנאביס עם טבק?

כדי להבין מדוע ערבוב קנאביס עם טבק הוא טרנד כלל עולמי, מספיק להסתכל על הטבק לבדו, שגם ללא עזרתם של צרכני הקנאביס הפך לאחת מהמגפות הצרכניות הגדולות ביותר של כל הזמנים, אפילו עוד לפני התחלת שיווקן התעשייתי של הסיגריות המגולגלות המודרניות. הסיבה הפשוטה לעובדה שטבק הוא מוצר כה מבוקש פחות או יותר בכל מדינה בעולם שלא אוסרת על צריכתו טמונה במה שנתגלה כבר מזמן במחקרים רבים מספור: החומרים הממכרים הרבים שקיימים בטבק ובעיקרם הניקוטין, שמהווה את אחד הכימיקלים הממכרים ביותר שהתגלו עד היום לאנושות. נוכחותם של חומרים אלו בטבק גורמת לאלו הצורכים אותו באופן קבוע לפתח תלות פיזית הולכת וגוברת בצריכת טבק, ונוטה להצליח אפילו “לתפוס” את אלו שצרכו אותו בפעם הראשונה ולגרום להם להתדרדר לתבניות צריכה האופייניות לבעלי נטייה התמכרותית. במילים פשוטות, אנשים נוטים לערבב קנאביס עם טבק כיוון שטבק הוא חומר ממכר, שעצם צריכתו מעלה את הצורך העתידי בו.

אספקט נוסף של ערבוב קנאביס עם טבק, שאינו אפילו קרוב להיות מהותי כמו פוטנציאל פיתוח ההתמכרות אך בכל זאת יש לציינו בהקשר זה, טמון בעובדה שטבק הנו חומר בעל פוטנציאל בערה גבוה יותר בממוצע משל פרחי קנאביס גרוסים המוכנים לעישון. כלומר, ג’וינט קנאביס שגולגל יחד עם טבק, יבער יותר טוב ויהיה בעל פחות סיכויים להיכבות בעת הצריכה ולדרוש הדלקה חוזרת ונשנית, כפי שקורה מעת לעת בצריכה של קנאביס “נקי” ללא טבק. עצם הנוחות הנלווית לעישון קנאביס יחד עם טבק רק מחזקת את הנטייה ההתמכרותית שמתפתחת סביב צריכת הטבק ומעלה את הסיכוי שצרכן קנאביס מסוים שעישן קנאביס עם טבק פעם אחת לפחות, ישוב לעשות כן בעתיד ואפילו יוותר לחלוטין על עישון של קנאביס ללא טבק.

ממד אחרון שנוסף לצריכת הקנאביס בעת ערבוב עם טבק הוא שינוי הטעם והריח של העשן הנפלט מהג’וינט, שכן מדובר בעשן הנפלט משרפת טבק ולא רק משרפת קנאביס גרוס. כמובן שכאן מדובר בעניין של טעם וריח שלא כולם מסכימים עליו, אבל ישנם צרכני קנאביס שמעדיפים את הריח והטעם של ג’וינט עם טבק על פני זה של ג’וינט קנאביס נקי. לממד זה ניתן להוסיף את העובדה שצרכנים מסוימים עשויים לחוות שיא “היי” חזק יותר של השפעה בעת צריכה של קנאביס המעורבב עם טבק, אך הבדל זה לא זוהה עד היום במחקרים קליניים שנערכו בסטנדרט גבוה של בקרת איכות (דאבל בליינד, פלצבו וכו’) ולכן לא ניתן לקבוע כי מדובר בהבדל מהותי שאכן קיים אצל חלק ניכר מאלו הצורכים קנאביס המעורבב עם טבק.

האם כדאי לערבב קנאביס עם טבק?

התשובה לשאלה זו כבר הוצגה קודם לכן, אך כדי להרחיבה מעט, אפשר להגיד שמלכתחילה אין שום אספקט חיובי בצריכתו של חומר בעל פוטנציאל גבוה לפיתוח התמכרות, בעיקר לא כאשר לא נמדד שינוי חיובי מהותי שצריכתו של חומר זה גורמת בעת הערבוב עם הקנאביס. קנאביס בעצמו לא נמצא כחומר אשר מעודד התמכרות פוטנציאלית לצריכתו, בעיקר לא התמכרות בעלת מאפיינים פיזיולוגיים ניכרים וסיכון ליצירת תופעות לוואי של גמילה בעת הפסקת הצריכה, ולכן ערבוב שלו עם טבק רק יוצר פוטנציאל התמכרות לפעולת העישון, שעלול לגרור בקלות פיתוח של הרגל צריכת סיגריות, במקביל או ללא קשר לצריכת הקנאביס בעישון. הרגל זה, במידה ויתפתח, עשוי ללוות את הצרכן במשך שנים ואף למשך כל חייו, הרבה אחרי סיום הטיפול בקנאביס, ומכאן אפשר לעבור ישר לסיבה השנייה – האספקט הרפואי השלילי של צריכת טבק.

באותם מחקרים רבים שבחנו לעומק את השפעתה של צריכת טבק על גוף האדם ומצאו כי מדובר בחומר ממכר מאד, נמצאו ממצאים מדאיגים וחמורים הרבה יותר שקשורים להשלכות הרפואיות השליליות הפוטנציאליות של צריכת טבק, ובעיקר לעובדה שצריכת טבק בעישון ובלעיסה מקושרת באופן ישיר לעלייה בסיכון להתפתחות סרטן וסוגי גידולים נוספים במערכת הנשימה ובחלל הפה בהתאם. גם בלי לחשוב לרגע על פוטנציאל ההתמכרות, ממצאי מחקרים אלו מראים שחור על גבי לבן שצריכת טבק עלולה להיות מסוכנת מאד, אפילו כאשר הדבר נעשה לתקופות קצרות ולא לאורך כל החיים, ולכן ערבוב של קנאביס עם טבק אינו מומלץ מבחינה רפואית ואפילו מוגדר כאסור על ידי רופאים ומטפלים רבים המייעצים למטופלי קנאביס רפואי.

אז, האם כדאי לערבב קנאביס עם טבק? אם נוציא לרגע את פוטנציאל ההתמכרות מהמשוואה, מדובר בסיכון רפואי גדול במיוחד שעומד מנגד לסיכוי קלוש לחזק את עוצמת ההשפעה, לשיפור מסוים בנוחות הצריכה של הג’וינט ולצורך פחות בהדלקה חוזרת שלו. וכמו בכל דבר אחר בחיים, כאשר הפוטנציאל לרווח הוא כה קטן והסיכון להפסד משמעותי הוא כה גדול, בדרך כלל, מומלץ שלא לקחת את ההימור.

מאמרים נוספים

Back to top button
דילוג לתוכן