קנאביס רפואי

פרחי הקנאביס, בהם נעשה שימוש “פנאי” שאינו מוכר על ידי משרד הבריאות או נעשה בכלל לשם טיפול במחלה מסוימת או בתסמיניה, הם אותם הפרחים שמחולקים למטופלי קנאביס רפואי על ידי חברות שפועלות ברישיון משרד הבריאות. כלומר, קנאביס רפואי הוא אותו קנאביס, באופן עקרוני.
למרות שמדובר באותו הצמח, בכל זאת ישנה הגדרה של “קנאביס רפואי” שמוגדרת על ידי קריטריונים של משרד הבריאות. הגדרה זו עוסקת במקורו של הקנאביס (חברה חוקית ולא השוק השחור) וכן בייעוד שיש לשימוש בו, שאמור כמובן להיות למען טיפול ממוקד במחלות מסוימות (אלו המוגדרות בתוך “רשימת ההתוויות” של משרד הבריאות) ולא למטרות פנאי.
בשורה התחתונה, “קנאביס רפואי” שמשמש כיום בישראל כטיפול משלים או בלעדי עבור יותר מ-42 אלף חולים במגוון מחלות, הוא בסך הכל כינוי המוצמד לפרחיו של צמח הקנאביס, כשאלו ניטלים לצורך שימוש רפואי המאושר ברישיון משרד הבריאות.
קנאביס רפואי נמכר ומנופק למטופלים בעלי רישיון בתצורה סופית של מוצרי קנאביס רפואי – אשר נמסרים למטופל דרך שירותי משלוחי קנאביס רפואי או בקנייה ישירה דרך בתי מרקחת קנאביס רפואי.

הקנאבינואידים שמצויים בפרחי הקנאביס, וקיימים בכמויות קטנות יותר גם בשאר חלקי הצמח, הם למעשה “סוד הקסם” מאחורי שלל השפעותיו השונות של צמח הקנאביס, כשלכל אחד מהם ישנן תכונות דומיננטיות המניבות השפעות רפואיות ספציפיות.
החומרים הפעילים הללו קיימים בכל פרח קנאביס שהוא, כל עוד הוא באיכות טובה, ולא משנה אם הוא גדל בחוות גידול רפואית או בגידול ביתי. באופן עקרוני, קנאביס שגדל בתנאים אופטימליים כמו אלו הקיימים בחוות גידול מקצועיות יניב את כמות הקנאבינואידים הגדולה ביותר.

השפעתם של הקנאבינואידים על המערכות השונות בגוף האדם, ביניהן מערכת העיכול, מערכת כלי הדם והלב, הכליות והכבד, מקורן כולן במערכת הקולטנים העצביים הנקראת המערכת האנדוקנבינואידית (קיצור באנגלית ECS). הקנאבינואידים תורמים לאיזון הויסות ההורמונאלי של הגוף, ודרך הקולטנים האנדוקנאבינואידים שמרכיבים את מערכת ה-ECS הם מחלים את השפעתם על כל חלקי ואבירי הגוף.

הפוטנציאל הרפואי המלא שטמון בקנאביס הוא אדיר ממדים ועד היום נערכו למעלה מ-15 אלף מחקרים מדעיים בדרגות איכות נמוכות (סקירות סטטיסטיות, ניסויים אנקדוטיים בתאים או בעכברי מעבדה וכו’) שהציגו סגולות רפואיות רבות שקיימות ככל הנראה בצמח – כמו למשל מלחמה אקטיבית בתאי סרטן, מניעת פעילות חשמלית יתרה (נגד אפילפסיה) ונזקים נורולוגיים, שיכוך כאבים ופעילות עצבית בעייתית, מניעת דלקות, בחילות, הקאות, רעידות לא רצוניות והרשימה עוד ארוכה.

כמו כן, ישנן סגולות רפואיות שמיוחסות לשימוש בקנאביס שאינן מוכרות על ידי משרד הבריאות בישראל, זאת מכיוון שטרם נערכו מספיק מחקרים קליניים שיתמכו בהן. בין סגולות אלו ניתן למנות למשל טיפול בהפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות שונות, אסתמה (בתצורת אידוי) ומגוון רחב של בעיות רפואיות אחרות שאינן חלק מתוך רשימת ההתוויות הרשמית של משרד הבריאות.
כל ההשפעות הרפואיות הללו חלות בגופם של כל צרכי הקנאביס באשר הם, מה שהופך את הקנאביס למה שנקרא “רפואי לכולם”. בין אם מדובר בשיכוך כאבים מינוריים והרפיית שרירים, הרחבת מצב התודעה או עמעום לחצים ומניעת היווצרות זכרונות טראומתיים וסטרס גופני ונפשי, השפעת הקנאביס רלוונטית לכל מי שצורך אותו.

מכיוון שהמערכת האנדוקנאבינואידית קיימת בגופם של כל בני האדם באשר הם, באופן עקרוני השפעתו של הקנאביס צפויה להיות חיובית וזהה בקרב רובם. אותה השפעה שעוזרת למאות אלפי צרכנים רפואיים בכל העולם אמורה לעזור לכל הפחות בצורה חלקית גם לכל צרכן חדש שבוחן את יעילותו של הטיפול בקנאביס.
בנוסף לכך, קנאביס הוא אחד הטיפולים עם הכי פחות תופעות לוואי שניתן להשיג במערכת הרפואה המודרנית, כאשר התופעות השליליות היחידות שבאמת מיוחסות לשימוש בקנאביס הן סחרחורות חלשות, אובדן כושר התמצאות (ורטיגו רגעי) בדרגה נמוכה, יובש בפה ועייפות מוגברת. במקרה “הגרוע”, צרכן שהשפעת הקנאביס אינה מתאימה לו לא באמת יסבול ממנה יותר מדי.
לכן, הדרך הטובה ביותר לדעת אם קנאביס רפואי עושה לכם טוב, היא לנסות אותו. אם הנכם עומדים בקריטריונים לקבלת רישיון קנאביס רפואי על פי משרד הבריאות, כדאי לכם להתחיל את הטיפול ולדעת שיש סיכוי טוב שהוא יהיה יעיל עבורכם, או לפחות חסר השפעה חיובית וללא השפעה שלילית.

קנאביס רפואי מחולק למטופלים ב-3 תצורות עיקריות: פרחים שלמים, תפרחת גרוסה ושמן.
שמן קנאביס ניתן לצרוך בספיגה דרך חלל הפה (מתחת ללשון במשך 2 דקות) או בבליעה, זאת בתנאי שהשמן עבר תהליך של חימום טרם בליעתו. שמן קנאביס שהוכן בתהליך שאינו כולל חימום יכיל סגולות אחרות ולא פסיכואקטיביות, ולא מומלץ לקחת אותו במקום שמן שכן עבר חימום.
פרחי קנאביס גרוסים הם בסך הכל תצורה מעובדת יותר וטרייה פחות של הפרחים השלמים, שהם המוצר האמיתי שאמור להגיע למטופלים. בשני המקרים, את הפרחים השלמים יש לגרוס לפני השימוש, ואחר כך ניתן לצרוך אותן באחת מבין 2 דרכים:
עישון – גלגול לתצורת “ג’וינט” (סיגריית קנאביס מגולגלת) או עישון נקי באמצעות באנג (מקטרת מים).
אידוי – שימוש במכשיר אידוי (שולחני או נייד) כדי לחמם את החומר הגרוס ולהפיק ממנו אדים של חומרים פעילים ללא תהליך של שרפה מלאה.
באופן עקרוני ניתן לצרוך קנאביס בכמה דרכים נוספות – כולל דרך מערכת העיכול באמצעות מאכלי קנאביס, או דרך העור באמצעות משחקות קנאביס, אך כל התצורות הללו הם למעשה שימוש מושכל בתמצית (שמן) קנאביס שהופקה מפרחים ועורבבה בתוך תכשיר קוסמטיקה או מאכל. בכל מקרה, משרד הבריאות אינו מחלק למטופלים מאכלי קנאביס, וכדי להפיק שמן באיכות מספקת ועם ריכוז גבוה של חומר פעיל, יש להכין אותו באופן ביתי.

רכישת מוצרי קנאביס רפואי מכל הסוגים אפשרית או דרך בתי מרקחת שמוכרים קנאביס רפואי או דרך שירות משלוחי קנאביס רפואי עד הבית, אותו מציעות מספר חברות בענף ובין היתר בריא בישראל. הרכישה אפשרית רק בכפוף לרישיון בתוקף מטעם משרד הבריאות ומרשם חודשי שהונפק אצל רופא מומחה רלוונטי, בתיאום מראש עם שירות השילוח או בירור מלאי בבית המרקחת הרלוונטי. נכון להיום, כל עוד לא נעשה שינוי ברפורמת הקנאביס של משרד הבריאות, שני אפיקי המכירה האלו יהיו האפיקים הקבועים בהם יתנהל שוק הקנאביס הרפואי מעתה ואילך.

קנאביס נחשב לטיפול טבעי ובטוח במיוחד ליישום, כך על פי וועדת האו”ם לענייני בריאות, שקבעה כי השימוש הרפואי בקנאביס הוא דבר שיש להתיר את החקיקה לגביו באופן כללי.
אפילו בלי השוואה אל מול האלטרנטיבות הרפואיות הקונבנציונליות, כמו למשל תרופות אופיואידיות חזקות שמשככות כאב באופן אפילו נחות מזה של קנאביס איכותי אך במקביל ממכרות הרבה יותר ממנו, קנאביס הואכח בתור טיפול שאינו גורם לתופעות לוואי חמורות בשום מצב, ואף לא יכול להוביל, אפילו באופן תיאורטי, לנזק מ”מנת יתר” ובוודאי שלא מוות. למעשה, כדי “למות” מקנאביס צריך לעשן בערך טון של פרחים ברבע שעה, מה שכמובן אפילו לא קצת אפשרי עבור אדם יחיד.
התופעות השליליות היחידות שבאמת מיוחסות לשימוש בקנאביס הן סחרחורות, אובדן כושר התמצאות (ורטיגו רגעי) בדרגה נמוכה, יובש בפה ועייפות מוגברת. במקרה “הגרוע”, צרכן שהשפעת הקנאביס אינה מתאימה לו לא באמת יסבול ממנה יותר מדי, ורק במקרה שבו אדם צרך כמות קיצונית של שמן קנאביס מרוכז מאד, הוא עלול לסבול מתסמינים של חרדה חמורה שתחלוף רק כעבור כמה שעות.
גם במקרה של חרדה קיצונית שמקורה בצריכת קנאביס, ההשפעה הפיזיולוגית של הקנאבינואידים בצמח אינה עלולה לגרום לשום סוג של נזק, קצר או ארוך טווח, לאף מערכת ביולוגית בגוף. השפעתו של הקנאביס מרוכזת במערכת העצבים בלבד, ותוצאתה הוא השפעה הורמונאלית מכוונת שנוצרת במערכת הקיימת בגוף האדם ומיועדת למטרה זו. לכן, אין מה לדאוג מצריכת קנאביס, אם כי מומלץ להתייחס אליו כמו תרופה לכל דבר ולא להקל ראש בצריכתו בכמויות גדולות או בסיטואציות לא מתאימות כמו למשל בעת או סמוך לזמן נהיגה.

שלא כמו תרופות קונבנציונליות רבות, בעיקר תרופות ממשפחת האופיואידים והבנזודיאזפינים המיועדות לשיכוך כאבים ונחשבות לממכרות במיוחד, קנאביס רפואי, על שלל מוצריו, הוא אינו שנחשב ממכר פיזית. לפי הצהרת משרד הבריאות ניתן לפתח תלות פסיכולוגית בקנאביס, כאשר ההערכה המקובלת היא שזו מתרחשת אצל כ-10% מהצרכנים, אך בהשוואה לתרופות נפוצות וסמים אחרים מדובר באחוז קטן מאד מהצרכנים.

רשימת תופעות הלוואי הרשמית של קנאביס רפואי לפי משרד הבריאות כוללת סיכון לפגיעה בערנות (איסור פעילות עם כללי רכב או ציוד כבד), חוסר שיווי משקל, חוסר קואורדינציה, ירידה ברמת הסוכר, שיעול וצריבה בגרון, ירידה בלחץ דם וכן נזקים לריאות במידה והשימוש בקנאביס נעשה בתצורה של עישון.

ככלל, קנאביס רפואי הוא חומר שלא גורם לאף תופעת לוואי חמורה. תופעות הלוואי המינוריות שכן מאפיינות צריכת קנאביס רפואי, בעיקר בקרב צרכנים חדשים המתנסים בצריכה בפעם הראשונה, כוללות חרדה, בלבול, חוסר שקט, עייפות, דופק מואץ, ירידה בלחץ דם וירידה ברמות הסוכר. במקרים נדירים, כך לפי הצהרת משרד הבריאות, שימוש בקנאביס עשוי לעורר התפרצות פסיכוטית בקרב אנשים שקיימת להם נטייה גנטית לכך. רוב תופעות הלוואי הללו נעשות חמורות יותר ככל שריכוז ה-THC שקיים במוצר שנצרך הוא גבוה יותר, ובהתאם הן מופחתות ככל שריכוז ה-CBD גבוה יותר וריכוז ה-THC נמוך יותר.

באופן כללי, תופעות לוואי של קנאביס הן חמורות יותר ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר וריכוז ה-CBD נמוך יותר. לכן, הדרך היעילה ביותר לצמצם את תופעות הלוואי היא לעשות שימוש במוצר קנאביס רפואי המכיל פחות THC ויותר CBD. במקרה של תחושות חרדה או לחץ שעולה לאחר השימוש בקנאביס רפואי, חשוב לא להיבהל, ולזכור שאין אפשרות לקבל הרעלה מקנאביס, ולכן וכל תחושה רעה שקיימת תחלוף לגמרי תוך 2-3 שעות לכל היותר.

זכאות לקבלת רישיון קנאביס רפואי בישראל מתחילה מבדיקה מול “רשימת ההתוויות” של משרד הבריאות, בה מצוינים הקריטריונים הרפואיים בהם צריך לעמוד מי שמגיש בקשה לקבלת רישיון.
באופן כללי ישנה זכאות לרישיון עבור חולים אונקולוגיים, חולים במחלות כאב (גם פיברומיאלגיה), במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס), מחלות זיהומיות (איידס), מחלות ותופעות נוירולוגיות (פרקינסון, טורט, אפילפסיה ועוד) וכן לחולים בשלב של טיפול פליאטיבי, אך כל חולה חייב לבדוק את התאמתו לקריטריונים המדויקים של משרד הבריאות הנוגעים למחלה הספציפית שלו.

צריכת אלכוהול עלולה להגביר את תופעות הלוואי של הקנאביס ולכן אינה מומלצת על ידי משרד הבריאות, זאת לצד העובדה שמדובר בתחום שאינו מומלץ בכללי על ידי רופאים בשל הנזקים הבריאותיים הרבים שעלולים להיות לו. מחקרים מראים כי צריכת אלכוהול ביחד עם קנאביס, גם בכמויות קטנות, מעלה משמעותית את ריכוז ה-THC בדם ובעקבות כך גם את רמת ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו.

משרד הבריאות אינו קובע הגבלת גיל לגבי שימוש בקנאביס אלא מטיל את האחריות לקביעת היתכנות הטיפול על הרופא המטפל שמנפיק את ההמלצה על שימוש בקנאביס מלכתחילה. בהתאם לניסוח הפקודה באתר משרד הבריאות לגבי השימוש בקנאביס רפואי “אין הגבלת גיל. ההחלטה האם לטפל במטופל באמצעות קנביס רפואי היא החלטה רפואית בלבד”. עם זאת, מצוין כי לגבי קטינים יש לנקוט במשנה זהירות בעת אישור של כל טיפול במוצרי קנאביס רפואי זאת בשל הסיכון שקיים לכאורה בשימוש במוצרי קנאביס רפואי בגיל צעיר לפגיעה בהתפתחות המוחית ובהתפתחות מערכת העצבים – סיכון המתייחס למוצרי קנאביס רפואי המכילים ריכוז גבוה של THC. מסיבה זו, בקרב מטופלים צעירים או מבוגרים נעשה לרוב שימוש במוצרי CBD RICH המכילים בעיקר CBD ולא THC.