חדש בעולם הקנאביס

קנאביס רפואי במהלך היריון והנקה – מה אומרים המחקרים?

שימוש בקנאביס וצריכה של החומרים הפעילים השונים שקיימים בצמח ובתוצריו השונים – קנאבינואידים, טרפנים וחומרים פעילים נוספים שחלקם אף לא מוכרים במלואם למדע – נבחן על ידי משרד הבריאות במשך שנים רבות בתור גורם מסכן לתהליך תקין של היריון ולידה, זאת כיוון שאחד מתפקידיה של היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) הוא לזהות גורמים מסכנים אלו ולנסח בעקבותיהם התוויות-נגד (קונטראינדיקציות) המונעות מאדם את הזכאות והאפשרות לקבל אישור לתחילת טיפול בקנאביס רפואי.

למרות שצריכה של קנאביס בעישון אינה מוגדרת כאופטימלית לטיפול רפואי עקב פעולת העישון הכרוכה בה, משרד הבריאות לא הגדיר עד היום איסור מוחלט על צריכה של קנאביס רפואי במהלך ההיריון, לא ניסח וקבע התווית נגד לנשים בהיריון ולא קיבע את מעמדן של נשים בהיריון בתור כאלה שצריכות להימנע, חלקית או כליל, מצריכה של קנאביס רפואי. ולמה זאת? כיוון שעד היום, לא הוכח למעשה שיש בכך כל בעיה או מקור להשפעה שלילית על האם או העובר, בהווה או בעתיד.

אין בכל הנאמר כדי להגיד שצריכת קנאביס בזמן ההיריון, מסיבה רפואית או לא, היא דבר טוב, שכן גם לכך אין שום סימוכין מבוססים בעולם המדע. למעשה, ההשפעות של שימוש בקנאביס בזמן היריון על האם והעובר עדיין נחקרות כיום ואין שום קונצנזוס מדעי ברור שיכול לקבוע לכאן או לכאן, האם שימוש בקנאביס בזמן ההיריון עלול להזיק לאם או לעובר. עם זאת, נשים רבות מעדיפות, בהתאם להמלצת משרד הבריאות, לא לקחת את הסיכון ולהימנע מצריכת קנאביס רפואי במהלך ההיריון למען הסר ספק.

למרות שלא הוכח לכאן או לכאן מבחינת ההשפעה המוחלטת שיש לצריכת קנאביס על מהלך ההיריון או בריאות האם והעובר, מספר לא מבוטל של מחקרים נערכו לאורך השנים כדי לבחון נושא זה לעומק ככל האפשר. מסקנותיהם של המחקרים הללו גם הן נוטות לכאן ולכאן, אך כאמור באף לא אחד מהם נמצאו עדויות לכך ששימוש בקנאביס עשוי לסכן את האם או העובר, גם לא כאשר היה מדובר בצריכה יומית של קנאביס בשל טיפול רפואי קבוע לו נזקקה האם.

ההשפעות של צריכת קנאביס במהלך היריון – מסקנות המחקרים

המחקרים שביצע משרד הבריאות בישראל או המחקרים עליהם הסתמך משרד הבריאות בעת ניסוח קריטריוני הטיפול בקנאביס רפואי, כחלק מהספר הירוק (נוהל IMC-GCP) לא הראו ראיות לשום נזק העלול להיגרם עקב צריכה של קנאביס במהלך ההיריון, ועקב כך היריון לא נקבע בתור התוויית נגד רשמית לטיפול בקנאביס רפואי. עם זאת, בשל החוסר במסקנות חדות ואפילו בראיות מוצקות לבטיחותו של הטיפול בקנאביס במהלך היריון פעיל, כל רופא בישראל יפעל בהתאם להמלצת משרד הבריאות ויעדיף שלא להמליץ על התחלת טיפול בקנאביס עד תום ההיריון. בפעם הראשונה בה הותר לאישה בהיריון לצרוך קנאביס רפואי במהלך הריונה נעשה הדבר באישור בג”צ, לאחר עתירה שהוגשה לפני שופטיו, אך מאז יכול הדבר להיעשות לאחר פנייה אישית ליק”ר.

אחד המחקרים בעלי התוצאות המוחשיות ביותר שנערכו בנושא, בחן חומרים שונים בהן עושות נשים שימוש במהלך הריונן – חומרים כמו קפה, אלכוהול ושאר מוצרים שידועים ככאלה שעלולים לסכן את העובר – ובין היתר בחן ברשימת החומרים הללו גם קנאביס. במחקר נמצא כי קנאביס הוא החומר הנפוץ ביותר הנצרך על ידי נשים בהיריון בארה”ב, אך למרות זו לא נמצאו השפעות שליליות המקושרות לצריכת הקנאביס שלא קושרו על ידי עורכי המחקר לשימוש בחומרים האחרים שברשימה, ובקרב נשים שצרכו קנאביס בלבד (מבין כל החומרים שנבחנו במחקר) לא זוהו תופעות לוואי חריגות כלל.

מחקר אחר קיווה לבחון את פוטנציאל ההשפעה של קנאביס רפואי – בייחוד של החומרים הפעילים בו THC ו-CBD – על מערכות חיוניות שונות המתפתחות בעובר. ממצאי המחקר, כך לפי החוקר הראשי, הראו כי קולטני קנאבינואידים, שהם החולייה המקשרת בין החומרים הפעילים בקנאביס לבין מערכות חיוניות רבות בגוף האדם דרך המערכת האדנוקנאבינואידית (ECS), מתפתחים בעובר רק לקראת השבוע ה-14 בהיריון, ולכן לפני כן לא מתרחשת תגובה ביו-כימית הדרושה בכדי להשפיע לרעה או לטובה על העובר עצמו בשל נוכחות הקנאבינואידים. יש לציין כי תוצאות המחקר אינן רלוונטיות להמשך תהליך ההיריון או לאחריו, בזמן ההנקה.

מחקר מפורסם שנערך בשנת 1993 בג’מייקה, שנועד לבחון מספר שנים קדימה את ההשפעות ההתפתחויות האפשריות בקרב ילדים לאימהות שעישנו קנאביס, לא נמצאו השפעות שליליות כלל. במחקר צוין כי הילדים לאימהות שצרכו קנאביס, במהלך ההיריון ובזמן ההנקה “היו ערניים יותר, בעלי יציבות נפשית חזקה יותר וכן בעלי יכולת הסתגלות סביבתית גבוהה יותר מאשר ילדים של נשים שלא צרכו קנאביס”, כך לדברי החוקרים. מחקרים עדכניים יותר שנערכו בשנים הבאות לא גילו אף הם שום סוג של נזקים העלולים להתפתח כתוצאה מצריכת קנאביס בהיריון או בהנקה, להוציא נזקים הקשורים לעישון טבק, שלעיתים מעורבב עם קנאביס רפואי הנצרך בעישון.

צריכת קנאביס רפואי במהלך הנקה – מסקנות דומות ולא חד משמעיות

בניסיון להעריך את הנזק האפשרי שעלול להיגרם מחשיפת תינוק לחומרים הפעילים בקנאביס דרך חלב האם שהוא צורך, חשוב לקחת בחשבון רק תצורה בה האם צורכת את הקנאביס בתצורת שמן ולא בתצורת עישון. בכל מחקר שנערך בנושא, מצוין כי עישון, הידוע בתור גורם מזיק בעל השפעה סביבתית מוכחת, עלול להזיק לבריאות והתפתחות התינוק, ובעיקר להאפיל על תוצאות אמיתיות שקשורות לחומרים הפעילים בקנאביס עצמו. לפיכך, תוך פסילה של מחקרים בנושא הכוללים תוצאות הקשורות לעישון ולא מפרידים בין שיטות צריכה, ישנו מספר מצומצם ביותר של מחקרים עליהם ניתן להסתמך כדי לגבש אפילו דעה חלקית בנושא השימוש בקנאביס רפואי במהלך הנקה.

במחקרים שבדקו את האספקט הביו-כימי של המשוואה, נמצא כי החומרים הפעילים בקנאביס מסוגלים לשרוד את מחזור הייצור של חלב האם ובכך להופיע בחלב שמגיע לתינוק, אם כי יש לציין שמדובר בכמויות קטנות ולעיתים רבות לא רלוונטיות להתייחסות אפילו לא כאשר מדובר בתינוק בן יומו. עקב רמת המסיסות הגבוהה של THC ו-CBD בשומן, נמצא כי הוא עלול להצטבר בכמויות קטנות בתאי השומן של התינוק ולהישאר בגופו מספר ימים לאחר כל צריכה של החלב, אם כי גם במחקר זה לא נמצאו כל השפעות שליליות שמקושרות לשימוש בקנאביס של האם, נוכחות הקנאבינואידים בחלב האם או כאלה שמבדילות בין הילדים הללו לילידם שצרכו חלב שלא הייתה בו נוכחות קנאבינואידים כלל.

בהסתמך על המחקרים הבודדים שנערכו בנושא ובחנו אותו באמת המידה קלינית הראויה או לפחות באמת מידה סמי-קלינית שקרובה לכך, נוסחה העמדה הרשמית של ה-FDA האמריקאי וארגון הבריאות העולמי, לפיה מומלץ להימנע משימוש לא חיוני בקנאביס בזמן הריון והנקה, שכן אין די ראיות לכך שהדבר בטוח ולא יכול להוות סכנה עתידית שעדיין לא ידועה לנו. כמו כן, קנאביס הנצרך בעישון מוסיף את הסיכונים הכרוכים בפעולה זו ועלול להוסיף גורמי סיכון נוספים כמו חומרי הדברה, קוטלי עשבים, קוטלי מכרסמים ודשנים, שרבים מהם רעילים, אך כאמור בתצורת צריכה של שמן קנאביס, הסיכון המוסף אינו רלוונטי. זוהי גם העמדה שנוקט משרד הבריאות בישראל, ולכן למרות שהטיפול בקנאביס רפואי (באם נחוץ וחיוני מספיק לדעת מומחה מטעם היק”ר) אפשרי בזמן היריון והקנה, הדבר לא מומלץ ולכן לרוב לא מאושר על ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.

מאמרים נוספים

Back to top button