מחקר: במדינות עם קנאביס רפואי כמות מרשמי התרופות ירדה ב-20%
מחקר סטטיסטי חדש שנערך באוניברסיטת קולומביה שבמדינת ניו יורק, מצא כי במדינות ארה”ב שהתירו שימוש רפואי בקנאביס (32 מדינות בעת פרסום המחקר) נרשמה ירידה שנתית ניכרת בכמות משככי הכאבים האופיואידים שנרשמו לחולים על ידי מנתחים אורתופדים, בשיעור ממוצע של 19.7% בהשוואה לירידה ממוצעת של 1.7% בלבד במדינות ארה”ב בהן קנאביס רפואי עדיין אסור בחוק. המחקר פורסם בירחון של האקדמיה האמריקאית למנתחים אורתופדים (American Academy of Orthopaedic Surgeons) כיוון שהוא עוסק ספציפית במרשמי משככי כאבים אופיואידים שניתנו על ידי מנתחים אורתופדים, המהווים את אחת מקבוצות הרופאים העיקריות בהיבט של כמות מרשמי האופיואידים בארה”ב.
“השימוש לרעה באופיואידים והמספר הרב של המרשמים שניתנים עבורם עדיין מהווים בעיה לאומית משמעותית”, כתבו החוקרים בדברי ההסבר של המחקר, בתיאור מטרת היסוד של הבחינה הסטטיסטית שהוא כולל. מטרת המחקר היא לבחון האם יש קשר בין שימוש בקנאביס רפואי לבין שינוי חיובי או שלילי בכמות משככי הכאבים האופיואידים הכללית שנצרכת על ידי הציבור הרחב, שבאה לידי ביטוי בעזרת מדגם של כמות המרשמים שמנפיקים מנתחים אורתופדיים. השערת החוקרים הייתה כי שימוש בקנאביס רפואי, כיוון שהוא נפוץ בקרב חולים הפונים לתחום האורתופדיה, יהיה בעל השפעה ניכרת ומדידה על השימוש הציבורי במשככי כאבים אופיואידים הנחשבים לסמים נרקוטיים.
“קנבינואידים מספקים למטופלים אורתופדים אלטרנטיבה למשככי כאבים אופיואידים ב-32 מדינות ארה”ב שאישרו שימוש רפואי בהם,” כתבו החוקרים בפירוט יסודות המחקר. “לכן, במחקר זה בדקנו כיצד השתנתה כמות המרשמים לאופיואידים שניתנה להם בין השנים 2013-2017 במדינות בהן ישנה חקיקת קנאביס רפואי, בהשוואה לאלו שאין בהן”.
הממצאים: 20% פחות מרשמים למשככי כאבים במדינות הקנאביס הרפואי
ההשוואה במחקר מתחילה מחישוב המנות היומיות של תרופות אופיואידיות שצרכו מטופלים בכל מדינה לאורך התקופה שנבדקה. כמות התרופה שמוגדרת במחקר בתור ‘מנה יומית’ היא כמות אותה חישבו החוקרים באופן פרטני לכל מטופל בהתאם למרשם שניתן לו על ידי הרופא האורתופדי. אם המטופל לוקח 3 כדורים ביום והוא קיבל מרשם עבור 60 כדורים בסך הכל, כמות המנות היומיות שנצברה לחישוב הכללי במחקר היא 20 מנות יומיות של תרופה.
ממצאי המחקר מראים כי במדינות בהן הייתה למטופלים גישה חוקית חופשית לקנאביס רפואי, נרשמה ירידה שנתית ממוצעת של 144,000 מנות יומיות של משככי כאבים אופיואידים שונים, או שיעור ירידה ממוצע של 19.7%. לאורך אותה התקופה, במדינות שטרם אישרו למטופלים טיפול בקנאביס רפואי בעזרת חקיקה מתאימה, לא חל שינוי מובהק במספר המנות היומיות, אלא רק ירידה מזערית בשיעור של 1.7% שלטענת החוקרים לא ניתן לבסס לה משמעות סטטיסטית ברורה. נתונים אלה מראים בצורה ברורה במיוחד את ההבדל בין הטיפול בחולים אורתופדיים במדינות שכן מאפשרות טיפול בקנאביס, ויותר מזה מראים כי המטופלים עצמם נוטים לבחור בטיפול בקנאביס כאשר הוא זמין, במקום טיפול במשככי כאבים אופיואידים.
ניתוח הנתונים שביצעו החוקרים כלל התחשבות לא רק במצב החקיקה במדינות השונות אלא גם במצב בפועל של שוק הקנאביס הרפואי הפועל בהן. בהתאם, החוקרים מצאו כי במדינות שאישרו חקיקת קנאביס רפואי אך עדיין החקיקה עדיין לא הגיעה לכדי יישום ולכן לא נפתחו בהן חנויות בפועל, לא חל שינוי מובהק בכמות מרשמי האופיואידים, בדומה למה שקרה במדינות בהן השימוש בקנאביס רפואי עדיין אסור. באופן פרטני ומובהק, הירידה בכמות מרשמי האופיואידים חלה רק במדינות בהן מטופלים יכלו לרכוש קנאביס רפואי בחנויות, ולא במדינות בהן המטופלים הורשו רק לגדל את התרופה בעצמם בבית.
“התוצאות האלו תואמות את אלו של כמה מחקרים קודמים שהראו כי במדינות שאישרו קנאביס רפואי הייתה ירידה בשיעור המרשמים לאופיואידים, כמו גם בשיעור התמותה כתוצאה משימוש בהם”, ציינו החוקרים לסיכום. “מגמות הירידה שנמצאו במחקר שלנו עשויות לנבוע מהעלייה בזמינות של משככי כאבים אלטרנטיביים שאינם אופיואידים, כמו קנאביס”.
