[דעה] הגבלות חדשות בקנאביס רפואי: מה הם השינויים ומהם ההשלכות?
בתחילת פברואר האחרון פורסמה הנחייה לריענון נהלים מטעם היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. במסגרת ההנחיה, חויבו הרופאים לעבוד בצמוד להנחיות המפורסמות בספר הירוק בנוגע לאופן תחילת הטיפול בקנאביס רפואי ולהתחלת טיפול ב-“מטופלים נאיביים” (ללא ניסיון קודם בשימוש בקנאביס).
(כל האמור כאן אינו אמור להיות תחליף לכל ייעוץ רפואי, השפעות הקנאביס הן אישיות ובכל מקרה יש צורך ואנו ממליצים בחום להתייעץ עם איש מקצוע.)
אז מה בעצם נכתב בהנחיה והאם היא חדשה?
ההנחיה עוסקת בהגבלת המינונים של THC וכמות הקנאביס המותרת למטופלים חדשים. כך נמצא שבמקרה של תפרחות, הכמות המותרת לא תעלה על 20 גרם ובמקרה של שמן, הכמות המותרת לא תעלה על 30 גרם. בנוסף, לא יתאפשר שילוב של יותר מ-10% THC במוצרי קנאביס רפואי (המערכת לא נותנת לנפק רישיונות למוצרים מעל T10/C10 גם אם למטופל יש ניסיון קודם בקנאביס) אלא רק אחרי שלושה חודשים ומעלה של טיפול בקנאביס רפואי.
כפי שצוין במייל שנשלח לרופאים המאושרים להנפיק קנאביס רפואי על ידי שגיא סגל, מנהל המחשוב במשרד הבריאות, “כמות הקנאביס המאושרת למטופל חדש או מטופל שקיבל טיפול עד לשלושה חודשים אינה יכולה לעלות על 20 גרם אם הטיפול הוא בתפרחות ו-30 גרם אם הטיפול הוא בצורת שמן”.
חשוב לציין שמדובר בקטגוריות עם מבחר נמוך מאוד של מוצרים (בחלקן אין בכלל מוצרים במלאי). ניתן לראות כי בקטגוריות T10/C10 ו-T10/C2 נמצאים מוצרים בודדים במלאי, וככל שיורדים ברמת ה-THC יש פחות ופחות מוצרים.
עוד נמסר מהיק”ר, כי רופא המעוניין להמליץ על מתן אחוזי THC גבוהים מ-10% או בכמות חודשית גדולה יותר, יכולים להפנות המלצה ישירות ליק”ר עם הסבר על סיבת החריגה. (תגובת משרד הבריאות בסוף הכתבה)
על מה מבוססת ההנחיה החדשה?
מעבר על נוהל 154 של משרד הבריאות (“הספר הירוק”), מראה כי הנוהל אינו חדש, ולמעשה מדובר ביישום מדיניות מהספר הירוק של “Start Low, Go slow” המפרטת את התחלת הטיפול בקנאביס ושלבי העלייה במינונים – מדיניות שעד עכשיו הייתה המלצה בלבד.
בספר הירוק ניתן לראות בנוסף הרחבה על מדיניות התחלת הטיפול בקנאביס אשר בהתוויות מסוימות ממליצים אף להתחיל ב-T5/C10 בלבד. למרות שכרגע לא הוגדר לרופאים לעבוד לפי הטבלה הזו באופן מדוייק – ייתכן ובהמשך משרד הבריאות ייצמד לספר הירוק כלשונו גם בנושאים נוספים.
מטופלים הצורכים קנאביס בעודף (בדגש כמובן על זנים בעלי THC גבוה), עשויים להיות עייפים יותר, חרדתיים יותר ולא בהכרח שמחים יותר – רק כי הם התרגלו לקחת THC במינון גבוה לאורך שנים.
חשוב לזכור שרופאים רבים לא עברו הכשרה בקנאביס רפואי, לא למדו את הנושא בבית הספר לרפואה וכמובן גם לא נחשפו אל יתרונות הקנאביס לאחר סיום לימודיהם ולכן חשים חשש מסויים מעיסוק במוצר שאין לגביו מחקר קליני סדור ורב (* למעט קורס מזורז של משרד הבריאות שהתחיל לאחר הרפורמה). בתרופות אחרות (ובכלל בחומרים אחרים) צריכה עודפת עלולה לגרום, בנוסף לתופעות הלוואי של נטילת המוצר, גם לתלות ולפגיעה במערכות נוספות. הבעיה גדולה עוד יותר בקנאביס רפואי שכן השפעותיו הממסכות של THC יכולות לגרום לכך שהמטופל לא ישים לב בכלל לבעיות אחרות שנגרמות לו – עקב תחושת האופוריה שמקנה הקנאביס.
ולתכל’ס
החלטת משרד הבריאות נשענת ביסודה על בסיס מוצק והגיוני, מטופלים חדשים רבים שלא צרכו קנאביס בהחלט עשויים לחוות הקלה משמעותית בסימפטומים שלהם לאחר צריכת קנאביס גם במינון THC נמוך יותר. עם זאת, כאמור, ישנן אינדיקציות מסוימות שנראה שצריכות קנאביס במינון THC גבוה כבר מההתחלה. עם אינדיקציות אלו ניתן למנות מטופלים הסובלים מפוסט טראומה, מטופלים בכאבים כרוניים המעוניינים להפסיק עם תרופות הכאב שלהם, מטופלים פילאטיבים, חולים אונקולוגים ועוד.
בעיה נוספת, היא שהיצע המוצרים הקיימים היום בקטגוריות ה-T הנמוכות יותר מ-T20 ו-T15 מצומצם משמעותית מאשר בקטגוריות הצריכה הגבוהות – לאור ביקוש אדיר מהשוק. הדבר גורם לכך שלמרות שמטופלים רוכשים פחות מ”ג של חומר פעיל ומקבלים value for money פחות טוב כביכול – הם נדרשים לשלם יותר ממטופלים שלוקחים מוצרים בעלי ריכוז חומר פעיל גבוה יותר. אנומליה זו גורמת לכך שמטופלים רבים מלכתחילה חושבים לקחת קטגוריית T גבוה יותר – פשוט כדי שיוכלו ליהנות מהמבצעים.
בעולם נראה שקיימת מגמה גוברת של מדיקליזציה וליגליזציה – כאשר בשתיהן לא קיימת הגבלה על כמות ה-THC/CBD הניתן למטופל – והטיפול בהתאם לשיקול דעתו של המטופל והמטפל.
אז מה עושים? מתפעלים
כחברה שחרטה על דיגלה לעזור למטופלים בתחום הקנאביס הרפואי, אנחנו נמצאים כיום בבעיה. חברתנו אמורה להתחיל בעוד מספר שבועות פיילוט גדול שיעזור למטופלים להחליף אופיאטים (משככי כאבים חזקים, הניתנים למטופלים הסובלים מכאב כרוני), תרופה ידועה, מוכרת ואפקטיבית אך בעלת תופעות לוואי הרסניות.
מטופלים הצורכים כיום אופיאטים, חווים כאב כרוני ברמת כאב בינונית במשך שנים והטיפול בהם בקנאביס רפואי, מתחיל במרבית המקרים במינונים גבוהים של THC כדי להקל את המעבר והפחתת האופיאטים (גורמים ממכרים במיוחד שיכולים לגרום גם לתסמיני גמילה לא נעימים ולתחושת כאב מוגברת).
הנחיות היק”ר מקשות במידה רבה על ביצוע טיפולים מסוג זה ויכולים אף לעצור אותם.
אנו פונים למשרד הבריאות ומבקשים להחזיר את הכוח למטפלים ולמטופלים, החששות מזליגה או התמכרות נמוכים יחסית לאור היתרונות המשמעותיים הגלומים בשימוש בצמח וביכולותו לשפר את איכות חיי המטופל, להפחית בצריכת תרופות אחרות ובבריאותו הכוללת – תוך שימוש במלוא הפוטנציאל של הצמח.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “כמקובל בעולם, הרופאים המוסמכים להנפיק רישיונות לשימוש בקנביס נדרשים לרשום למטופלים מינון נמוך כאשר העלאת המינון נעשית תוך תשומת לב ולאחר בדיקת המטופל.ת כמו גם שלילת תופעות לוואי ומצבים רפואיים מסכנים.
ההנחיות בנוגע למינון הראשוני מופיעות בנוהל 106 של היק”ר, נוהל זה איננו חדש. מערכת המחשוב שודרגה בהתאם עבור מטופלים חדשים (מטופל.ת חדש.ה או בטיפול עד שלושה חודשים) בקנביס. יצוין כי במקרים חריגים הדורשים מינון התחלתי גבוה יותר, ניתן לפנות ליק”ר בצירוף הסבר רפואי על הצורך הספציפי והנושא ייבחן כנדרש.”
הכותב (דני רייס) הינו המייסד והמנכ”ל של leema.ai, פלטפורמת טיפול דיגיטלית להתאמה אישית של הטיפול בקנאביס רפואי. בעל ניסיון רב בהובלת פרוייקטים ניסויים קליניים בתעשיית הקנאביס הרפואי כולל בחברת קנדוק, שם הוביל את התכנון והיישום של תוכנית המחקר הקליני של החברה. לדני ידע נרחב בביג דאטה ובאנליזה קלינית, והוא מפעיל כיום מספר ניסויים המתמקדים בבטיחות, יעילות ואפקטיביות הקנאביס באמצעות פלטפורמת leema.ai.
