טיפול בקנאביס רפואי, רישיון קנאביס רפואי

קנאביס – מידע למטופל המתחיל

עלון קנאביס רפואי

קנאביס רפואי הוא טיפול “צעיר” יחסית במערכת הרפואה הישראלית הממוסדת, ולא מדובר במסורת ארוכה אלא במערכת שהתהוותה בעיקר בעשור האחרון. בשל כך, מטופלים רבים שמקבלים את הרישיון שלהם לראשונה עדיין אפילו לא שמעו על קנאביס רפואי, וזקוקים למידע בסיסי אודות הטיפול, יתרונותיו ותהליך התאמתו למטופל האינדיבידואלי.

להלן שאלות ותשובות בסיסיות שחשוב להכיר לפני שמתחילים טיפול בקנאביס רפואי:

איזה מוצרי קנאביס רפואי קיימים בישראל?

קנאביס רפואי מגיע בתצורה של תפרחת (שלמה או גרוסה), גליליות (סיגריות קנאביס מגולגלות מראש) או שמן קנאביס רפואי. בכל אחת מהתצורות הללו, מוצרי קנאביס רפואי מתחלקים לקטגוריות-משנה בהתאם לריכוז המדויק של חומרים פעילים שקיים בהם. למשל, ישנו שמן קנאביס מקטגוריית T10/C10 המכיל 10% של THC ו-10% של CBD, וישנן גליליות מקטגוריית T15/C3 המכילות 15% של THC ו-3% של CBD. בנוסף למוצרים הללו קיימות גם עוגיות קנאביס רפואי (צריכה אוראלית בבליעה) המיועדות לילדים בלבד.

מוצרי קנאביס רפואי ניתן לרכוש (בכפוף לרישיון ומרשם בתוקף) דרך בתי מרקחת או דרך שירות של משלוח קנאביס רפואי עד הבית כאן אצלנו באתר.

מה השימוש והייעוד של מוצרי קנאביס רפואי?

מוצרי קנאביס רפואי מכל הסוגים מיועדים לטיפול בהתוויות המאושרות (לפי נוהל 106) על ידי משרד הבריאות לשם שיכוך סימפטומים רפואיים שונים ושיפור ההרגשה הכללית של המטופל. לרוב, מוצרים אלה מיועדים לטיפול לאחר מיצוי של אפשרויות הטיפול המקובלות. כל שימוש במוצרי קנאביס רפואי חייב להתבצע בהוראה ותוך הימצאות בתקופת פיקוח באחריות הרופא המטפל.

מתי אסור להשתמש במוצרי קנאביס רפואי?

שימוש במוצרי קנאביס רפואי עשוי להיות בעייתי (לרוב ללא סכנה כלל) עבור אלו הסובלים מאלרגיות לחומרים צמחיים או לקנאביס בפרט, עבור אלו שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממחלה נפשית, הסובלים מרקע של התמכרות או שימוש לרעה בסמים, עבור הסובלים ממחלה ביפולרית, עבור קטינים ונשים בהיריון או בתהליך הנקה, וכן עבור אנשים שלא יכולים להיות תחת מעקב רפואי מסיבות אישיות. בכל המקרים הללו, וכן במקרים של חשד לקיום התוויות-נגד (“קונטראינדיקציות”) או לקיום התנגשות תרופתית של מוצרי הקנאביס עם תרופות אחרות, זאת בהתאם להחלטת רופא או רוקח.

האם ישנן אזהרות מיוחדות המלוות לשימוש במוצרי קנאביס רפואי?

קנאביס רפואי נחשב לסם שאסורה הפצתו לציבור, ולכן לכל מוצר קנאביס מלווה אזהרה חמורה על העברת או מסירת המוצר לאדם אחר שאינו בעל הרישיון והמרשם בעזרתו נרכש המוצר מלכתחילה. כמו כן צריכת קנאביס רפואי צריכה להיות מלווה בייעוץ תקופתי מרופא שנועד למנוע שימוש לרעה במוצר או פיתוח התמכרות אליו על בסיס פיתוח עמידות לחומרים הפעילים, אזהרה שלא ליטול את המוצר בחושך אלא רק במקום מואר היטב, אזהרה מפני שימוש בקנאביס ללא התייעצות מקיפה עם רופא מומחה שכוללת ייעוץ לגבי המצב הרפואי הכללי של המטופל, אזהרה מפני שילוב השפעת המוצר עם מוצרים אלכוהוליים, ואזהרה נוספת הנוגעת לעניין צריכת המוצר בסמוך לביצוע ניתוחים – נושא החייב בהיוועצות פרטנית עם רופא בכל מקרה לגופו.

כיצד יודעים מהו המינון האופטימלי לצריכה בכל אירוע צריכה?

בעת טיפול בקנאביס רפואי, מינון הוא נושא אינדיבידואלי שלא ניתן להסתמך בו על הצלחה או כישלון של אחרים אלא רק על המטופל עצמו באופן אישי ופרטני, תוך מסלול של ניסוי וטעיה. מינון יעיל הוא מינון שישיג את יעדי הטיפול (לרוב שיכוך סימפטומים רפואיים מסוימים) מבלי לגרום לתופעות לוואי, והגעה אליו דורשת התחלה ממינון מינימלי (שאיפות בודדות או 1-2 טיפות שמן בודדות) ועלייה הדרגתית עד להגעה לרמה המספקת את המטופל באופן מלא.

כמה אירועי צריכה אמורים להיות ביום, ומה ההפרש המינימלי ביניהם?

ההמלצה הכללית היא לצרוך את מוצרי הקנאביס בשעות קבועות ביום, לפי לוח זמנים קבוע ברמה השבועית והחודשית, כנהוג עם מוצרים המיועדים לשימוש רפואי שלא נאמר לגביהם אחרת על ידי רופא או רוקח מוסמך. ככלל, ממליץ משרד הבריאות שלא לחרוג מהפרש מינימלי של 4 שעות בין שני אירועי צריכה עוקבים, ולא לחרוג מהרף המקסימלי של 5 אירועי צריכה ביום.

האם מומלץ לאכול ולשתות לפני ואחרי צריכת קנאביס?

מוצרי קנאביס מלווים בהמלצה לעשות שימוש במוצר רק לאחר אכילה או שתייה של מוצר עשיר בסוכר, שנועד למנוע ירידה בלחץ הדם, שהיא תופעת לוואי מוכרת של צריכת קנאביס רפואי, בעיקר עבור צרכנים חדשים. ככלל, אוכל ושתייה לא משפיעים לרעה או לטובה על השפעת הקנאביס, אם כי עשויה להיות להם השפעה “מפכחת” שמפרה מעט את תחושת ה”היי” שנובעת מהשפעתו הפסיכואקטיבית של ה-THC. עבור צרכנים חדשים, מומלץ לאכול משהו קל ולשתות מיץ טבעי או משקה מוגז קל בטרם כל אירוע צריכה, אך במקביל כדאי לחכות לפחות 15 דקות לאחר האוכל והשתייה לפני אירוע הצריכה עצמו.

כיצד יש לאחסן מוצרי קנאביס בצורה שלא תפגום בהם?

מוצרי קנאביס רפואי, בדומה למוצרים רפואיים אחרים, יש לאחסן בצורה נכונה – לשמור בסביבה יבשה, מוצלת (ללא חשיפה לאור ישיר בכלל) וקרירה בטמפרטורה שלא תעלה על 25 מעלות צלסיוס, אך אין צורך לשמור אותם בחלל מקורר. בשאיפה, יש לשמור מוצרי קנאביס רפואי רק בתוך כלי אחסון מתאימים העשויים זכוכית איכותית או במיכל המקורי (שקית או בקבוקון) בו הם מגיעים.

מתי וכיצד יש לבצע הפסקה של השימוש במוצרי קנאביס רפואי?

הפסקה של השימוש במוצרי קנאביס רפואי, כמו כל מוצר רפואי אחר, יש לעשות רק בהוראה מפורשת של הרופא המטפל ורק לאחר התייעצות מפורטת איתו לגבי האופן הנכון לבצע את ההפחתה בתדירות השימוש עד לכדי הפסקה מלאה של השימוש. אין להפסיק את השימוש במוצרי קנאביס רפואי באופן פתאומי ומוחלט בכדי לא לסבול מתופעות לוואי האופייניות לתהליכי גמילה כמו למשל חוסר רוגע וסף גירוי נמוך להתפרצויות עצבים.

מהן תופעות הלוואי הנפוצות של מוצרי קנאביס רפואי?

תופעות הלוואי השכיחות ביותר של מוצרי קנאביס רפואי הן ישנוניות (תחושת עייפות או נמנום) וסחרחורת קלה עד בינונית – במהלכה ניתן לשכב על הגב על משטח רך עד שההרגשה חולפת. שתי התופעות הללו – נמנום וסחרחורת – מופיעות לרוב רק בתחילת הטיפול בקנאביס רפואי וחולפות מהר יחסית בקרב רוב המטופלים, אך הן עלולות לחזור במקרה של העלאת מינון או שינוי במוצר הקנאביס הנצרך.

תופעת לוואי שכיחה נוספת של צריכת מוצרי קנאביס רפואי היא ירידה ברמות הסוכר בדם, שיכולה לגרום לירידה בלחץ הדם, לדופק מואץ או דפיקות לב חזקות ולפיכך לתחושה כללית חלשה. כדי למנוע את הירידה ברמות הסוכר בדם יש לאכול או לשתות משהו מתוק מעט לפני נטילת המוצר. במקרה של ירידה בלחץ הדם ניתן לאכול משהו מלוח או לשתות משקה עם קפאין שיעזור להעלות את לחץ הדם חזרה.

תופעות לוואי נוספות של צריכת מוצרי קנאביס רפואי: הגברת תיאבון (בעיקר למזון מבוסס פחמימות), יובש או אדמומיות בעיניים, טשטוש ראייה קל, יובש בחלל הפה, עייפות מוגברת, כאב ראש או כאב בטן, חוסר יציבות או ליקוי בקואורדינציה מוטורית, שינויים קוגניטיביים כמו למשל איבוד זיכרונות בטווח הקצר, פגיעה בקו מחשבה רצוף, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב, פגיעה בריכוז או בשיקול הדעת, אופוריה (“היי”), הרגשת “כבדות” או ריחוף, תחושת רוגע או תחושת חידוד של החושים. במרבית המקרים, כל תופעות הלוואי הללו ייעלמו לאחר שימוש ממושך במוצר, עקב הסתגלות הגוף להשפעה. כמו כן ייתכנו בחילות בקרב חלק מהמטופלים בשל מינון גבוה מדי או עקב נטילת המוצר על בטן ריקה.

תופעות לוואי בשימוש לטווח ארוך: בהתבסס על תיאורים בספרות המקצועית אותם מצטט משרד הבריאות בתור המקור לכתיבת נהלי הטיפול בקנאביס רפואי, ישנן תופעות לוואי פוטנציאליות נוספות שעלולות להתפתח לאחר שימוש ארוך טווח בקנאביס, כמו למשל פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, התפתחות או החמרה של סכיזופרניה/פסיכוזה ופיתוח התמכרות ותלות נפשית בשימוש במוצר. תופעות אלו נקשרות בעיקר לשימוש כרוני, לא-רפואי, בצורת מתן של עישון, ובמיוחד כאשר השימוש החל בגיל ההתבגרות או באוכלוסיות מיוחדות בעלות-סיכון גבוה. ניתן להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי הסיכון בתופעות הלוואי לטווח-ארוך.

מינון עודף של חומר פעיל, במרבית המקרים THC ולא CBD, עלול לגרום לישנוניות או סחרחורת חזקה או טשטוש, לשינויים בלחץ הדם, בדופק, בקצב הנשימה או ברמות הסוכר בדם, ואותם שינויים עלולים להוביל להשפעות משנה כגון סחרחורת חזקה, בחילות/הקאות, הזעה, רעד, חולשה, דופק או קצב לב מהיר, ואף במקרים חמורים לעילפון.

יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון בבית חולים אם מופיעות תופעות הלוואי הבאות: תגובה אלרגית, בלבול מתמשך, התקף פאניקה, חרדה חזקה, תגובה פסיכוטית (כגון הזיות, פרנויה או אשליות שווא). תופעות נפשיות מסוג זה מחייבות לרוב את הפסקת הטיפול במוצר בכל מקרה שבו המטופל מרגיש תופעות לוואי חריגות.