טיפול בקנאביס רפואי

CBM הקנאבינואיד החדש במחקרי הסוכרת

CBM הקנאבינואיד החדש במחקרי הסוכרת

קנאבינואיד בשם קנאבימובון (Cannabimovone) המכונה בקיצור CBM הוא אחד הקנאבינואידים החדשים ביותר שזוהו ובודדו מצמח הקנאביס (בודד מתת-זן של צמח המפ הנקרא Carmagnola) בעת מחקר שערך צוות חוקרים מאיטליה בשנת 2018, הפך לאחרונה לחומר שמסקרן חוקרים רבים בתחום הסוכרת, זאת בזכות יכולתו לסייע בוויסות תפקודים מטבוליים וחיסוניים של מערכות חיוניות בגוף האדם.

CBM הוא קנאבינואיד בעל יכולת יוצאת דופן, בהשוואה ליכולתם של קנאבינואידים מוכרים אחרים כגון THC, CBD או CBG, להיקשר לקולטני PPARs (קיצור של Peroxisome Proliferation-Activated Receptors) המהווים חלק מהמערכת האנדוקנאבינואידית, ובעיקר לקולטני גמא PPAR אשר אליהם הוא מפתח את הקשר הפוטנציאלי ביותר מבין כל הקנאבינואידים שנחקרו עד היום. פעילותם של קולטנים אלו מקושרת לוויסות מטבולי, פירוק שומנים וסוכרים בדם, מניעת מחלות כלי דם סיכון שמהוות סיכון מוגבר להתפתחות טרשת עורקים והתקף לב, וכן מניעת מחלות כגון סוכרת. כמו כן, פעילות הקולטנים הללו, כך לפי מחקרים שנערכו ב-THC ו-CBD, מקושרת גם למערכת החיסון ולמניעת מחלות כמו טרשת נפוצה, פרקינסון והנטינגטון – מחלות ממקור נוירולוגי.

פעילותו של CBM וההשפעה שיש לו על קולטנים שונים במערכת האנדוקנאבינואידית דומה, אם כי מעט חלשה יותר ובעלת פוטנציאל אפקט נמוך יותר, לתרופה לטיפול בסוכרת הנקראת Rosiglitazone (אבנדיה) אשר פעילותה מגבירה את רגישות הגוף לאינסולין. יש לציין כי פעילות והשפעה זו של הקנאבינואיד CBM זוהתה כחלק מאפקט טיפולי כולל של מספר קנאבינואידים הנקרא “אפקט הפמליה” ועד כה לא ניתן לאפיין אותה כפעולה יחידנית של הקנאבינואיד עצמו, שיכולה להתקיים גם ללא נוכחותם של הקנאבינואידים האחרים.

מסקנות המחקר הראשוני שנערך ב-CBM מראות כי לקנאבינואיד זה ישנה לא רק יכולת כללית לעודד הומאוסטאזיס (איזון מערכות כללי) בגוף אלא גם השפעה ספציפית המעודדת פירוק סוכרים ושומנים בדם תוך ויסות הורמונלי שמונע בעיות במערכת העיכול ובכלי דם, כמו גם מחלות כמו סוכרת. מחקר זה מייצג שלב ראשון בהבנת האופן בו CBM עובד עם קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית בגוף – בעיקר עם קולטנים מסוג PPARs – ומסקנותיו מסייעות להבהיר את החשיבות של מוצרי קנאביס רפואי המכילים קנאבינואידים שונים וסגולים להשרות על הגוף את “אפקט הפמליה” שנוצר עקב שימוש במוצרים “פול ספקטרום” בהם קיים יותר מקנאבינואיד אחד, עקב מיצוי בתהליך בו הוכנה תמיסה מפרחים שלמים ולא מיצוי מזוקק של קנאבינואיד בודד.

הפוטנציאל הגלום ב-CBM – פיתוח טיפול לסוכרת

המחקר הרפואי המדויק שנערך עד היום ובחן את סגולותיו של ה-CBM עודנו דל יחסית, ואינו כולל כלל מסגרת מחקר קלינית שבוחנת את תגובתם של נסיינים אנושיים לקנאבינואיד זה. לפיכך, כל התוצאות, המסקנות והידע שקיימים לגבי השימוש הרפואי הפוטנציאלי שלו הם עדיין בגדר מידע ראשוני שאינו נבחן לעומק, ובכל זאת יש לו רקע מדעי מבוסס יחסית שיעיד על הפוטנציאל הגלום בו.

מסקנות המחקר הבולטות ביותר לגבי התפקוד העיקרי של CBM וההשפעה שיש לו על קולטני PPARs מעידות כי יש לקנאבינואיד זה תפקיד חשוב בתהליכים הורמונליים רבים המשפיעים בסופו של דבר על ייצור ואחסון השומן בתאי הגוף, פירוק השומן והפרשתו החוצה מהגוף, רגולציית סוכר ומשק אינסולין, הפחתת והגברת רגישות הגוף לאינסולין וכן השפעה על תהליכי מטבוליים שונים הקשורים לפירוק מזון וספיחת החומרים החיוניים מתוכו לגוף. כל השפעות המשנה שעשויות להיות קשורות לפעילות הקולטנים הללו מתאגדות יחד לכדי השפעות מטבוליות מהותיות, ולכן ייתכן מאד שמחקר ופיתוח מוצרים בתחום זה יהווה בסופו של דבר פיתוח לטיפול בסוכרת ובמחלות מטבוליות אחרות.

עיקר המחקר בנושא CBM הוא בתחום יכולתו להוות בסיס לפיתוח טיפול עתידי במחלת הסוכרת, ייתכן אפילו כי טיפול לסוכרת שעמידה לטיפול תרופתי רגיל שקיים היום. המטרה העיקרית של מספרת חברות תרופות גדולות בארה”ב היא להצליח לקבל אישורים ראשוניים להתחלת מחקר קליני מפוקח באישור ה-FDA שיאפשר פיתוח תרופה המבוססת בין היתר על פעילותו של הקנאבינואיד הזה, באותו אופן בה פותחה תרופה לאפילפסיה על בסיס CBD ותרופה לכאבים על בסיס THC.