קנאביס רפואי - בריא בישראל
היסטוריית המאבק לשחרור צמח הקנאביס בישראל - בריא בישראל

היסטוריית המאבק לשחרור צמח הקנאביס בישראל



שאל שאלה

מועדון קנאביס

בתי מרקחת

ספקים

הזמן משלוח

רופאים

היסטוריית המאבק לשחרור צמח הקנאביס בישראל

הסטטוס של צמח הקנאביס במרבית המדינות בעולם הוא אינו חוקי, וכך גם במדינת ישראל בה מהווה הקנאביס “סם מסוכן” שאין לעשות בו שימוש שלא למטרות רפואיות מאושרות. כל שימוש בקנאביס שמתבצע בישראל שלא במסגרת רפואית מהווה עבירה על החוק, ולמרות שכיום יוביל שימוש זה בדרך כלל לקנס של 1,000 עד 2,000 ש”ח ללא רישום פלילי, בעבר היה מדובר בעבירה חמורה הרבה יותר שהובילה רבים למעצר ואף למאסר ארוך טווח. מה ששינה את המצב, וממשיך לשנות אותו גם היום, הוא מאבק ארוך ועיקש של פעילים רבים למען שחרור צמח הקנאביס.

היסטוריית האיסור על קנאביס בישראל – כלא על עבירות קנאביס

בתחילת הדרך, בדיוק כפי שהתרחש באותה התקופה גם במדינות בארה”ב ואירופה, משטרת ישראל ושאר גורמי האכיפה הרשמיים לא היו מודעים לשימושים החוקיים והסגולות החיוביות של קנאביס, ואכפו את השימוש בו כשם שנאכף השימוש בסמים קשים כמו הרואין וקוקאין. שימוש בקנאביס, גם אם נעשה במסגרת “צריכה עצמית”, היה אסור לחלוטין, לפי חוק שקבע עונש מאסר מינימלי של 3 שנים שצריך להתלוות לעבירת סמים מכל סוג.

בהתאם לחוק זה, נאסרו רבים בישראל על שימוש בקנאביס שלא היה כרוך בעבירות נוספות של סחר או הפצה לציבור. שימוש עצמי בקנאביס, למרות שמעולם לא הוגדר בתור עבירה חמורה (בניגוד לסחר, בלדרות או הפצה – עבירות שעונשן עד 15 שנות מאסר) היה אסור כחלק מהאיסור הכללי על שימוש בסמים, שנאכף באופן אגרסיבי וגורף כחלק ממהפכת ה”אנטי סמים” שעודדה ממשלת ארה”ב תחת הסיסמה “Just say no” (“פשוט תגידו לא”).

תחילת המאבק בישראל – שנות ה-90 והקמת ‘עלה ירוק’

שנות ה-90 היו התקופה בה החל להתפתח תנועת הלגליזציה הישראלית. בשנים הללו הפעילים המובילים שהעלו את העוול שבמדיניות הקנאביס לתודעה הציבורית היו שלומי סנדק ובועז וכטל, שהקימו ביחד את מפגלת ‘עלה ירוק’ בשנת 1999 – המפלגה היחידה עד היום שחרטה על דגלה את שינוי מדיניות הקנאביס לכדי מודל של לגליזציה מלאה בה קנאביס מותר לשימוש עצמי חוקי ללא הגבלות. מפלגת עלה ירוק רצה מספר פעמים לכנסת אך מעולם לא עברה את אחוז החסימה, כך שפעילותה הפוליטית לא התממשה באופן מלא.

במהלך השנים הללו, לפי סטטיסטיקה של משטרת ישראל, התרחשו עשרות אלפי מעצרים של צרכני קנאביס, רובם הגדול בשל עבירות של שימוש עצמי והחזקה בלבד, ללא כוונות סחר או הפצה לציבור. ברבים מהמקרים החיפושים, החקירות והמעצר המשטרתי שעברו החשודים בהחזקת קנאביס, נגמרו בכתבי אישום ואפילו בעונשי מאסר של מספר חודשים.

תחילת החקיקה המקלה – מ-2013 ועד לאי-ההפללה

בעשור האחרון החלה להתקדם חקיקה מקלה בנוגע לשימוש בקנאביס, אשר חלקה הגדול (מודל “אי הפללה”) נכנס לתוקף רק בשנת 2019 לאחר אישור של השר לשעבר לביטחון פנים גלעד ארדן. מודל החקיקה הנוכחי בישראל, שהנו חלק ממודל “אי הפללה באחריות” אותו הכניס ארדן לחוק, קובע כי צריכת קנאביס היא אינה עבירה שמצריכה עונש פלילי וכי מותר להעניש עליה אדם עד 3 פעמים באפיק שאינו פלילי.

מודל הענישה קובע כי בעבירה הראשונה ייקנס הצרכן ב-1,000 ש”ח ובעבירה השנייה הוא ייקנס ב-2,000 ש”ח – קנסות גבוהים שנועדו למנוע את הישנות העבירה. בעבירה השלישית יופנה הצרכן למסלול גמילה או טיפול פסיכולוגי ובעבירה הרביעית הוא ישוב למסלול הפלילי, ייעצר ויעמוד לדין בגין עבירה נשנית של החזקה ושימוש בקנאביס, שדינה מאסר (לרוב על תנאי) של מספר חודשים בנוסף לעבודות שירות למען הקהילה.

בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק שמטרתן הייתה לשנות את החוק הקובע עונש פלילי לצרכני קנאביס ולהמירו בעונש של קנס כספי בלבד, ללא רישום משטרתי (מלבד תיעוד פנימי) או פתיחת תיק פלילי. הצעות החוק הללו, שהוגשו על ידי הח”כים תמר זנדברג ושרן השכל, היוו את הבסיס למודל החקיקה אותו אימץ ארדן חלקית בתוכנית “אי הפללה באחריות”. בנוסף, הוגשו שתי הצעות (ח”כ חיים כץ) להוצאתו של ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים, אך גם הן לא עברו את וועדת השרים לחקיקה.

לאחר שכל הצעות החוק הללו נדחו על ידי ועדת השרים לחקיקה, החליט השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן ליצור מודל “עדכני” של האחרונה שבהן – מודל שלא כלל הקלות משמעותיות על צרכני קנאביס שכבר נתפסו בעבר או הקלות על גידול/מכירה של קנאביס, אלא רק מודל חלקי של קנסות במקום ענישה פלילית עבור נתפסים חדשים. ארדן הקים צוות ממשלתי שהיה אמור לנסח את החוק מחדש אך לבסוף התהליך כשל או נתקע, וארדן פרסם בעצמו את התוכנית החדשה לה הוא קרא “אי הפללה באחריות”. יש לציין כי תוכנית זו היא “הצעת שעה” ולא חוק – כלומר שתוקפה 3 שנים בלבד – ואם לא ייקבע חוק אחר שיחליף אותה, תוקפה יפוג בשנת 2022.

המידע באתר בריא בישראל אינו מחליף ייעוץ רפואי \ רוקחי.

מאמרי קנאביס רפואי נוספים

היסטוריית הקנאביס הרפואי בישראל

היסטוריית הקנאביס הרפואי בישראל

צמח הקנאביס, פרחיו, זרעיו ושאר התוצרים המופקים ממנו (מוצרי קנאביס רפואי) שימשו את בני האדם למטרות…

זני קנאביס – מה ההבדלים ביניהם

זני קנאביס – מה ההבדלים ביניהם

קנאביס הוא שם כללי לצמח המוכר, אך לצמח זה קיימים מספר רב יחסית של זנים (Types)…

רישיון שינוע – מה זה וכיצד מנפיקים אותו?

רישיון שינוע – מה זה וכיצד מנפיקים אותו?

רישיון קנאביס רפואי הוא מסמך שיכול להיעשות בו שימוש אך ורק על ידי בעליו המקורי, ובשום…

בד המפ – טקסטיל קנבוס

בד המפ – טקסטיל קנבוס

צמח ההמפ שימש להפקת בדים וטקסטיל כבר משחר ההיסטוריה, בשל יתרונותיו הברורים הכוללים תשואה גבוהה בעלות…

קרובי משפחה של מטופל בקנאביס

קרובי משפחה של מטופל בקנאביס

טיפול בקנאביס רפואי הוא אמנם לא טיפול מסובך, אבל בכל זאת מדובר בדרך כלל בטיפול שכולל…

הוצאת מרשם קנאביס דרך פסיכיאטר

הוצאת מרשם קנאביס דרך פסיכיאטר

הנפקה של רישיון קנאביס רפואי עבור התוויות פסיכיאטריות ככלי לטיפול בתסמינים נפשיים שונים הוא תהליך דומה…

שתפו אותנו:
© כל הזכויות שמורות ל- בריא בישראל - קנאביס רפואי , 2018-2020. המידע באתר אינו מחליף ייעוץ רפואי.
דילוג לתוכן