היסטוריית המאבק לשחרור צמח הקנאביס בישראל
הסטטוס של צמח הקנאביס במרבית המדינות בעולם הוא אינו חוקי, וכך גם במדינת ישראל בה מהווה הקנאביס “סם מסוכן” שאין לעשות בו שימוש שלא למטרות רפואיות מאושרות. כל שימוש בקנאביס שמתבצע בישראל שלא במסגרת רפואית מהווה עבירה על החוק, ולמרות שכיום יוביל שימוש זה בדרך כלל לקנס של 1,000 עד 2,000 ש”ח ללא רישום פלילי, בעבר היה מדובר בעבירה חמורה הרבה יותר שהובילה רבים למעצר ואף למאסר ארוך טווח. מה ששינה את המצב, וממשיך לשנות אותו גם היום, הוא מאבק ארוך ועיקש של פעילים רבים למען שחרור צמח הקנאביס.
היסטוריית האיסור על קנאביס בישראל – כלא על עבירות קנאביס
בתחילת הדרך, בדיוק כפי שהתרחש באותה התקופה גם במדינות בארה”ב ואירופה, משטרת ישראל ושאר גורמי האכיפה הרשמיים לא היו מודעים לשימושים החוקיים והסגולות החיוביות של קנאביס, ואכפו את השימוש בו כשם שנאכף השימוש בסמים קשים כמו הרואין וקוקאין. שימוש בקנאביס, גם אם נעשה במסגרת “צריכה עצמית”, היה אסור לחלוטין, לפי חוק שקבע עונש מאסר מינימלי של 3 שנים שצריך להתלוות לעבירת סמים מכל סוג.
בהתאם לחוק זה, נאסרו רבים בישראל על שימוש בקנאביס שלא היה כרוך בעבירות נוספות של סחר או הפצה לציבור. שימוש עצמי בקנאביס, למרות שמעולם לא הוגדר בתור עבירה חמורה (בניגוד לסחר, בלדרות או הפצה – עבירות שעונשן עד 15 שנות מאסר) היה אסור כחלק מהאיסור הכללי על שימוש בסמים, שנאכף באופן אגרסיבי וגורף כחלק ממהפכת ה”אנטי סמים” שעודדה ממשלת ארה”ב תחת הסיסמה “Just say no” (“פשוט תגידו לא”).
תחילת המאבק בישראל – שנות ה-90 והקמת ‘עלה ירוק’
שנות ה-90 היו התקופה בה החל להתפתח תנועת הלגליזציה הישראלית. בשנים הללו הפעילים המובילים שהעלו את העוול שבמדיניות הקנאביס לתודעה הציבורית היו שלומי סנדק ובועז וכטל, שהקימו ביחד את מפגלת ‘עלה ירוק’ בשנת 1999 – המפלגה היחידה עד היום שחרטה על דגלה את שינוי מדיניות הקנאביס לכדי מודל של לגליזציה מלאה בה קנאביס מותר לשימוש עצמי חוקי ללא הגבלות. מפלגת עלה ירוק רצה מספר פעמים לכנסת אך מעולם לא עברה את אחוז החסימה, כך שפעילותה הפוליטית לא התממשה באופן מלא.
במהלך השנים הללו, לפי סטטיסטיקה של משטרת ישראל, התרחשו עשרות אלפי מעצרים של צרכני קנאביס, רובם הגדול בשל עבירות של שימוש עצמי והחזקה בלבד, ללא כוונות סחר או הפצה לציבור. ברבים מהמקרים החיפושים, החקירות והמעצר המשטרתי שעברו החשודים בהחזקת קנאביס, נגמרו בכתבי אישום ואפילו בעונשי מאסר של מספר חודשים.
תחילת החקיקה המקלה – מ-2013 ועד לאי-ההפללה
בעשור האחרון החלה להתקדם חקיקה מקלה בנוגע לשימוש בקנאביס, אשר חלקה הגדול (מודל “אי הפללה”) נכנס לתוקף רק בשנת 2019 לאחר אישור של השר לשעבר לביטחון פנים גלעד ארדן. מודל החקיקה הנוכחי בישראל, שהנו חלק ממודל “אי הפללה באחריות” אותו הכניס ארדן לחוק, קובע כי צריכת קנאביס היא אינה עבירה שמצריכה עונש פלילי וכי מותר להעניש עליה אדם עד 3 פעמים באפיק שאינו פלילי.
מודל הענישה קובע כי בעבירה הראשונה ייקנס הצרכן ב-1,000 ש”ח ובעבירה השנייה הוא ייקנס ב-2,000 ש”ח – קנסות גבוהים שנועדו למנוע את הישנות העבירה. בעבירה השלישית יופנה הצרכן למסלול גמילה או טיפול פסיכולוגי ובעבירה הרביעית הוא ישוב למסלול הפלילי, ייעצר ויעמוד לדין בגין עבירה נשנית של החזקה ושימוש בקנאביס, שדינה מאסר (לרוב על תנאי) של מספר חודשים בנוסף לעבודות שירות למען הקהילה.
בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק שמטרתן הייתה לשנות את החוק הקובע עונש פלילי לצרכני קנאביס ולהמירו בעונש של קנס כספי בלבד, ללא רישום משטרתי (מלבד תיעוד פנימי) או פתיחת תיק פלילי. הצעות החוק הללו, שהוגשו על ידי הח”כים תמר זנדברג ושרן השכל, היוו את הבסיס למודל החקיקה אותו אימץ ארדן חלקית בתוכנית “אי הפללה באחריות”. בנוסף, הוגשו שתי הצעות (ח”כ חיים כץ) להוצאתו של ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים, אך גם הן לא עברו את וועדת השרים לחקיקה.
לאחר שכל הצעות החוק הללו נדחו על ידי ועדת השרים לחקיקה, החליט השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן ליצור מודל “עדכני” של האחרונה שבהן – מודל שלא כלל הקלות משמעותיות על צרכני קנאביס שכבר נתפסו בעבר או הקלות על גידול/מכירה של קנאביס, אלא רק מודל חלקי של קנסות במקום ענישה פלילית עבור נתפסים חדשים. ארדן הקים צוות ממשלתי שהיה אמור לנסח את החוק מחדש אך לבסוף התהליך כשל או נתקע, וארדן פרסם בעצמו את התוכנית החדשה לה הוא קרא “אי הפללה באחריות”. יש לציין כי תוכנית זו היא “הצעת שעה” ולא חוק – כלומר שתוקפה 3 שנים בלבד – ואם לא ייקבע חוק אחר שיחליף אותה, תוקפה יפוג בשנת 2022.
אי הפללה מלאה בישראל – החוק החדש משנת 2022 והלאה
ההחלטה האחרונה שהתקבלה בנושא חוקיות האחזקה והשימוש בקנאביס ומוצריו, במטרה לענות על הפער החוקי שנוצר בעקבות תפוגת תוקפו של “מודל ארדן” לאי-הפללה, היא ההחלטה לגבש סופית אי-הפללה מלאה של צרכני קנאביס שנתפסו עם כמות של עד 15 גרם המוגדרת “לשימוש עצמי”, שהתקבלה במרץ האחרון בדיון של ועדת חוקה, חוק ומשפט ונכנסה לתוקפה בתאריך ה-1.4.22 באופן רשמי.
התקנות החדשות עליהן החליטה הוועדה נועדו כדי לשים סוף באופן מלא להפללה של צרכני קנאביס בישראל העושים בו שימוש עצמי. בהתאם לתקנות הללו, כל אדם שנתפס מחזיק עד 15 גרם של קנאביס או עושה שימוש ציבורי פומבי בקנאביס ייענש מעתה בקנס מנהלי בלבד, ללא רישום פלילי וללא צורך לעמוד בקריטריונים מסוימים כפי שהיה עד עתה במסגרת “מודל ארדן” בו נדרש למשל מהנאשם להיות בעל עבר פלילי נקי וכן להודות בעבירה של צריכת הקנאביס בפני השוטר שתפס אותו כדי להיות “זכאי” לטיפול מנהלי וקנס במקום לטיפול פלילי.
החוק החדש קובע כי כל החזקה של עד 15 גרם של קנאביס תוביל לקנס של 500 ש”ח וכל מקרה של שימוש פומבי בקנאביס יוביל לקנס של 1,000 ש”ח, כמחצית מהסכום המקסימלי שהוגדר במודל הקודם, ושוב, ללא “עלייה” של הקנס במקרה של עבירות נשנות. היועצת המשפטית לממשלה הסבירה בדיון הוועדה כי “מקום פומבי הוא מקום בו אדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא, או מקום שאינו ציבורי שאדם ממקום ציבורי יכול לראות את המעשה, למעט כאשר מדובר בבית מגורים”. הלכה למעשה, מדובר סוף סוף במודל של אי-הפללה מלאה של צרכני קנאביס, ללא תנאים נלווים שעלולים להוביל לטיפול באפיקים פליליים במקרה של החזקה לשימוש עצמי בלבד.
נכון להיום עדיין קיימות מגבלות מסוימות שכלולות בחוק כגון למשל ההגבלה שמחריגה מהתקנות החדשות בני נוער, חיילים ואסירים, כלומר שאלו עדיין יטופלו במסגרת המודל החוקי הישן באם ייתפסו מפרים את החוק. במסגרת אותו מודל, במקרה של עבירות נשנות או במקרה של אי עמידה בקריטריונים מסוימים כמו עבר פלילי נקי, מי שלא חלות עליו התקנות החדשות עלול להיות מטופל על ידי הרשויות באפיק פלילי שיוביל אפילו למעצר. כמו כן, ישנן סוגיות שעדיין לא הוסדרו סופית בתקנות החדשות כמו למשל שאלה הנוגעת לאפיק הטיפול המתאים באדם שייסרב לקבל את הקנס משוטר ויבקש במקום זאת להישפט, שאלה הנוגעת להגדרה של “שטח פרטי” עליה תתבסס ההחלטה האם לקנוס אדם בסכום של 500 או 1,000 ש”ח, שאלה הנוגעת להגדרה של “שימוש עצמי” במקרה שבו מדובר על תפיסה של גידול מספר צמחים בודדים וכן שאלה הנוגעת לתנאים המיוחדים להם יזכו כנראה בעתיד מטופלי קנאביס רפואי, שאמורים בסופו של דבר להיות פטורים מאפשרות זו של קנס גם במקרה חריג בו נתפסו מעשנים קנאביס מחוץ לביתם, מה שהיום עדיין אסור בחוק.
בנושא ההגדרה של “שטח פרטי” הנושאת משקל רב בהחלטה על סכום הקנס שייקבל אדם שנתפס עם קנאביס, הוחלט כי רכב עומד שבו ייתפס אדם מעשן ייחשב כשטח פומבי שבו סכום הקנס הצפוי יהיה 1,000 ש”ח ואילו אוהל סגור שבו ייתפס אדם מעשן ייחשב כשטח פרטי שבו סכום הקנס הצפוי יהיה 500 ש”ח. שתי ההגדרות הללו נקבעו על ידי היועצת המשפטית לממשלה בתגובה לשאלות שהעלו נציגי המשטרה, אך סביר להניח שככל שתתקדם האכיפה החדשה בפועל כך יעלו מקרי קצה נוספים שיידרשו תשובה של חברי הוועדה, שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה.
בדיונים שקדמו להחלטת הוועדה העלו נציגי המשטרה מספר טענות לפיהן ההחלטה על אי הפללה של צרכני קנאביס במודל זה תיצור מיד מספר בעיות כמו למשל הכחשה מצדם של אנשים שנתפסו ולא מוכנים להודות שצרכו קנאביס, מה שיגרור צורך מוגבר בבדיקות מעבדה שעלול להפוך מהר מאד לעומס בלתי אפשרי לטיפול בקנה מידה ארצי. בעניין זה, כפי שהחליטה הוועדה, המשרד לביטחון פנים נדרש לקדם תיקונים לחקיקה החדשה, שיסייעו לפתור בעיה זו ובעיות אחרות שמדאיגות את המשטרה.
חשוב לציין כי התקנות החדשות נוגעות כולן אך ורק למקרים של שימוש עצמי בקנאביס או החזקה לשימוש עצמי בקנאביס, ובשום מקרה הן לא יהיו רלוונטיות במקרה של חשוד המואשם בסחר בקנאביס או בהחזקה של כמות גדולה במיוחד החשודה שלא לשימוש עצמי. כל עבירה מסוג זה תישאר תחת ההגדרה של “סחר בסמים” והעונש המינימלי והמקסימלי עליה יוותרו כשהיו מתמיד. כמו כן, חשוב להבין שאי-הפללה עדיין לא משמעה לגליזציה, בשום קנה מידה, ונכון להיום אין צפי ממשי לשינוי מקיף ואסדרה של שוק הקנאביס הישראלי במודל של לגליזציה.
