צמח הקנאביס

מהם הקולטנים האנדוקנאבינואידים ואיך הם עובדים

ההשפעה של צמח הקנאביס על גוף האדם מכונה לעיתים רבות בשם בתואר הכללי “אפקט הפמליה” (באנגלית Entourage Effect) שכן היא כוללת סוגים ואופנים רבים של השפעה סימולטנית שחלים על מערכות חיוניות רבות בגוף האדם. למרות שעד היום לא ניתן להגיד שעולם המדע הצליח לאפיין במאה אחוז השפעה זו או אפילו את האלמנטים העיקריים שלה, מה שכן ידוע לנו הוא שמרבית ההשפעה הזו קשורה לפעילות ביו-כימית וחשמלית המתרחשת בשני סוגים של קולטנים עצביים המהווים את חלקה העיקרי של המערכת האנדוקנאבינואידית.

המערכת האנדוקנאבינואידית (ECS) כולה היא נושא מורכב, שכן עד היום זוהו במחקרים רבים קשרים ישירים בינה לבין פעילותן של מערכות חיוניות שונות בגוף ממערכת העצבים המרכזית ומערכת החיסון ועד מערכת העיכול, אך כדי לפשט את אופן פעולתה ואת פריסתה ברחבי גוף האדם, נהוג להתייחס בעיקר לשני סוגים שלך קולטנים אנדוקנאבינואידים – קולטנים מסוג CB1 ו-CB2 המהווים את רובה של המערכת האנדוקנאבינואידית כפי שאנו מכירים אותה כיום.

לפני שניכנס להבדלים ביניהם ולסוג הקשרים שיוצרות איתם מולקולות הקנאבינואידים בקנאביס, חשוב להבין ששני סוגי הקולטנים הללו הם קולטנים (רצפטורים) עצביים המהווים חלק אינטגרלי ממערכת העצבים המרכזית וההיקפית. למעשה, קולטנים אלו מהווים את חלק מהצמתים המרכזיים ביותר במערכת העצבים, אשר בין היתר מווסתים את פעילותה של המערכת ההורמונלית ובכך משפיעים על מגוון רחב של פעילויות ביולוגיות בגוף.

ההשפעה של מולקולות הקנאבינואידים כמו THC ו-CBD על גוף האדם באה לידי ביטוי בקשר שנוצר ביניהן לבין חומרים נוירוטרנסמיטרים ואנזימי פירוק ייעודיים הקיימים בקצות הקולטנים הללו, אשר משנה את האופן בו מערכת העצבים פולטת וקולטת אותות חשמליים מסוימים.

קולטנים מסוג CB1 – הקולטנים העיקריים במערכת העצבים

הסוג הראשון של קולטנים אנדוקנאבינואידים הם קולטנים מסוג CB1 המאופיינים כצמתים עצביים ראשיים וממוקמים בעיקר במערכת העצבים המרכזית במוח ובמרכזי עצבים בעמוד השדרה. קולטנים אלו קושרו עד היום במחקרים להשפעות אופייניות לצריכת קנאביס כמו בקרה על הורמונים האחראיים על פירוק שומן, השפעה פסיכואקטיבית שמקורה בתגובה עם דלתא-9-THC, ויסות מוטוריקה ותפיסה חושית, שיכוך אותות כאב ודיכוי מאפייני חרדה ולחץ.

התגובות העיקריות שמתרחשות בקולטנים אלו הן התגובות ההפוכות של THC ושל CBD, המוכרות היטב לעולם המדע. השפעתו של THC על הקולטנים הללו מגבירה באופן מהותי את האותות החשמליים שמועברים בהם בעוד השפעתו של CBD גורמת להחלשה רוחבית של הפעילות החשמלית המתרחשת בהם, מה שבהתאם גורם למטופל לחוש השפעה פסיכואקטיבית או לחלופין תחושת רוגע.

קולטנים מסוג CB2 – הקולטנים העיקריים במערכת החיסון

מערכת החיסון היא שם כללי מאד המתאר את הכמות הגדולה ביותר של צברי תאים, מערכות אורגניות, תתי-מערכות, איברים ואורגניזמים בהשוואה לכל “מערכת” אחרת שמוכרת לעולם הרפואה, כאשר יש מומחים הטוענים כי מרבית הפעילויות החיוניות בגוף האדם מרכיבות למעשה את מכלול הפעילות של מערכת החיסון. לכן, הגדרה של כל דבר כמרכיב של מערכת החיסון היא לרוב לא מדויקת מטבעה, אך ניתן להגיד שלרוב קולטנים אנדוקנאבינואידים מסוג CB2 ממוקמים באזורים במוח, במערכת העיכול ובמערכת העצבים ההיקפית המקושרים לפעילותה או לבקרת פעילותה של מערכת החיסון.

קולטנים אלו ידועים כמקושרים לפעילות בעלת אפקט אנטי דלקתי הנובעת משיפור ובקרת פעילותם של צברי תאים במערכת החיסון וככל הנראה אלו הם הקולטנים היחידה במערכת האנדוקנאבינואידית שקשורים לוויסות מערכת החיסון בגופנו. הקשרים העיקריים שזוהו עד היום בקולטנים מסוג זה קשורים למולקולות CBD בעיקר ולא למולקולות THC, אך מרבית החוקרים סבורים בכל מקרה שהשפעתו של CBD לבדו היא לא “המפתח” לכך כיוון שישנם חומרים פעילים נוספים המהווים מרכיב חיוני במה שמכונה “אפקט הפמליה” היוצר את ההשפעה החיובית שנמדדה עד היום בתחום של חיזוק ושיפור פעילותה של מערכת החיסון.

המאמר עזר לכם?
כןלא

מאמרים נוספים

כדאי לקרוא גם..
Close
דילוג לתוכן