מה זה חשיש?

חשיש הוא מיצוי קנאביס המופק מפרחי קנאביס, המשמש בדרך כלל לשימוש רפואי אך במדינות מסוימות בחו”ל גם לשימוש רפואי מפוקח. מיצוי קנאביס הוא שם כללי לתערובת המופקת מפרחי הקנאביס (“מריחואנה”) ומכילה ריכוז גבוה של הקנבינואידים הפעילים בצמח – כדוגמת THC ו-CBD, או של תרכובת מרוכזת של אחד מהם – שהופקה מפרחי קנאביס במצבם הטבעי אך אינה נמצאת עוד במצב זה מכיוון שעברה עיבוד, במקרה של חשיש עיבוד פיזי ללא חומר ממס ולאחר מכן דחיסה לכדי חומר מוצק.

מיצוי בכלל וחשיש בפרט לא חייב להיות מופק מפרחי הקנאביס בעזרת חומרים חיצוניים או שיטות מורכבות, ולמעשה גם איסוף פיזי של אבקני הקנאביס (טריכומות) נחשב לתהליך מיצוי שתוצאתו היא אבקת “קיף”. מיצוי מסוג זה הוא מיצוי פיזי. – מיצויים המופקים על ידי לחץ וטמפרטורה, ללא שימוש בחומר ממס.

סוגים שונים של חשיש

להלן מספר סוגים שונים של חשיש, אשר נבדלים זה מזה בדרך ההפקה בה הם מיוצרים אך זהים במרבית האלמנטים העיקריים, כולל ריכוז החומרים הפעילים הממוצע:

חשיש קיף – גוש של “אבקנים” (כינוי שגוי של טריכומות – קריסטלי שרף), או אבקת ‘קיף’ שנדחס ומתגבש תחת לחץ גבוה של שקית אטומה או מלחציים, ועובר בדרך כלל גם אפיה בחום נמוך בתנור אבן.

צ’אראס (לעיתים נקרא ג’אראס’) – חשיש מסורתי עתיק יומין שמקורו בהודו ונפאל ובעיקר באזור הרי ההימאליה, אשר מופק בשיטה הפשוטה והבסיסית ביותר – שפשוף ידני של פרחי הקנאביס הבשלים לפני קצירתם, בעזרת אמצבעות הידיים וללא ציוד מיוחד מלבד כפפות עור, עד לקבלת שכבות עבות ושחורות אותן מגלגלים לכדור.

חשיש “בועות” – חשיש המופק באמצעות שקיות ייעודיות, העשויות בחלקן מרשת עם חורים קטנים, בתהליך של סינון והקפאת הטריכומות בעזרת מים קפואים למחצה או קרח יבש. מכונה גם “חשיש מים” או “חשיש קרח”, על שם דרך ההכנה בה הופק.

שמן חשיש – מיצוי המופק באמצעות שימוש בחומר ממס במצב צבירה גז, המפרק בצורה אורגנית את החומרים הפעילים המרוכזים בטריכומות ומאפשר להם להתגבש מחדש בצורה נוזלית למחצה בדרגות שונות של ברק וגמישות. מוכר גם בכינוי BHO, המתאר שמן חשיש המופק באמצעות גז בוטאן.

שמן חשיש הוא שם פחות מוכר למיצוי זה, מכיוון שבמהלך השנים הוצמדו לו כינויים רבים מספור במדינות רבות בחו”ל, רובם הגיעו מסלנג בשפות שונות כמו אנגלית, צרפתית וספרדית, לצד שמות וכינויים נוספים אשר מבוססים על מראהו החיצוני ומרקמו של מיצוי זה. בין הכינויים המוכרים לשמן חשיש: ‘דאב’, ‘ווקס’, ‘אייס’, ‘קראמבל’, ‘גלאס’ ועוד.

יש לציין כי למרות שיש “סוגים רבים” של מיצויים הנקראים באותו השם, שלכאורה נבדלים זה מזה גם באיכות, האמת היא שאיכות של שמן חשיש לא נקבעת לפי מרקמו והתצורה שלו – גורמים הקשורים בעיקר לתנאים בהם הופק השמן. אין דרך לדעת האם ‘דאב’ קשיח באמת עשיר יותר בחומרים פעילים מאשר שעווה גושית וסמיכה, עד לבדיקת מעבדה מדויקת שתעמוד על ריכוזי החומרים הפעילים שקיימים בכל מוצר. לעומת זאת, צבע השמן הוא אינדיקציה טובה יותר לאיכותו, שכן הוא מושפע מאד מכמות החומרים הפעילים שקיימים בו.

שמן חשיש נטף – שמן מוצק המופק מפרחי קנאביס על ידי שילוב של לחץ וטמפרטורה גבוהים, הגורמים לפרחים להפריש את השרף המצוי בהם שמכיל את מרבית הקנבינואידים בצמח. מוכר גם בכינוי “דאב מהיר” מאחר והוא ניתן להפקה מידיית מפרח באמצעות מעיכה במכשיר להחלקת שיער.

חשיש “איזו” (ISO Hash) – שמן חשיש על בסיס אלכוהולי (איזופרופנול, מכאן שמו) שעובר זיקוק מעודן. נחשב לאיכותי פחות ממקבילו מבוסס הגז, משום שהאלכוהול פוגע ברכיבי הצמח יותר מאשר המיצוי בגז.

המאמר עזר לכם?
כןלא

כתיבת תגובה

כדאי לקרוא גם..
Close
דילוג לתוכן