THC.DAY - חדשות תעשיית קנאביס רפואי

תרופה בסימן שאלה – הבעיות בשוק הקנאביס שוב מתעוררות

השאלה האם קנאביס רפואי צריך לזכות ליחס זהה שמקבלות תרופות אחרות הנמכרות בבתי המרקחת, למרות הסטטוס שלו בתור “טיפול קו אחרון” שאינו נחשב לתרופה על ידי משרד הבריאות, מכה שוב גלים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות בעקבות כתבה חדשה של “דה מרקר” ועיתון “הארץ” שפורסמה אמש (ב’) בשעות הצהריים. הפעם, מדובר בהתעוררות מחודשת של השאלה הגורלית באירוע “תורן” הנוגע למבצעי “בלאק פריידי” שערכו בתי מרקחת שונים על מוצרי קנאביס רפואי, אך בדיוק כמו בעבר, מה שבאמת גורם לבלאגן הוא חוסר היכולת של ממסד הרפואה להחליט תחת איזו הגדרה “נכנס” קנאביס רפואי בשוק הפארמה.

הסערה התקשורתית התעוררה אתמול בעקבות כתבה שעסקה במבצעים לרגל “בלאק פריידי” שנערכו במספר בתי מרקחת ורשתות פארמה בארץ, אשר כללו הנחות גדולות (50 שקלים לשקית של 10 גרם) על מוצרי קנאביס וחלוקה של שקיות קנאביס בחינם (מבצעי 2+1 למיניהם) תחת סלוגנים שיווקיים שונים המתארים את השפעתם וטעמם של זני קנאביס מסוימים. בעקבות העובדה שאותם בתי מרקחת ורשתות פארמה “העזו” לפרסם את המבצעים הללו, אשר נועדו מטבעם להטיב עם ציבור המטופלים ולהפחית את ההוצאה החודשית הנדרשת מהם, ארגוני הרוקחות בישראל טענו כי מדובר “בזלזול במקצוע” ופנו למשרד הבריאות בבקשה לעצור את האפשרות של בתי המרקחת לערוך את המבצעים הללו ואף לבדוק האם מדובר בהפרה של החוק.

החוק המדובר אותו טוענים רוקחים שצותתו בכתבה של “דה מרקר” כי בתי המרקחת מפרים באמצעות המבצעים שלהם הוא תקנות הסמים המסוכנים (סעיף 42) אשר אוסרות בין היתר “פרסום של סמים מסוכנים למטרות מסחריות”. לטענתם של אותם רוקחים שצוטטו בכתבה, פרסום מבצעים על מוצרי קנאביס הוא שווה ערך לכאורה לפרסום “מבצעים על מורפין או ריטלין”, מה שנובע כמובן מהגדרתו הנוכחית והסבוכה של קנאביס הרפואי בתור “סם מסוכן”, אשר מתערבבת עם השימוש הרפואי בו שמאושר על ידי משרד הבריאות, ויוצרת הלכה למעשה בלאגן הנובע מחוסר החלטה של ממסד הרפואה כיצד להגדיר את הקנאביס אחת ולתמיד ומי בתוכו יהיה אחראי על הגדרה זו, משרד הבריאות או ארגון הרוקחות.

מבצעי קנאביס מעודדים צריכה? הטיעון מאחורי התנגדות הרוקחים

אחת הטענות העיקריות שהציגו ארגוני הרוקחים בפנייה שלהם למשרד הבריאות ובהודעה מטעמם שפורסמה בכתבה של “דה מרקר”, היא הטענה לפיה קנאביס רפואי הוא כלי “המיועד לטיפול באוכלוסייה מוגדרת” ולכן פרסום שלו לציבור הרחב “יכול להתפרש לעידוד צריכת קנאביס באוכלוסיות שאינן זכאיות לקבלת הטיפול”. בהמשך לטענה זו, ארגוני הרוקחים ביקשו ממשרד הבריאות “לחדד את האסור והמותר ומה הם הכללים” בנוגע לשיווק קנאביס רפואי, אך לא לפני שיו”ר ארגון הרוקחות פרופסור אייל שוורצברג, סיכם כי כל הרוקחים צריכים “לנהוג במשנה זהירות באופן שבו הם פונים לציבור הרחב כדי שלא לעשות זילות למקצוע הרוקחות”.

משרד הבריאות הגיב בקצרה לטענות הרוקחים וסיכם כי “הנושא נמצא בבדיקה” אך מנגד לא פורסמה מטעמו ולו מילה אחת בנושא אי-החוקיות הפוטנציאלית של מבצעי קנאביס, זאת מאחר ומדובר בנושא שרחוק מלהיות “שחור-לבן” אשר נובע בעיקר מכפל רגולציה, חוסר בקריטריונים מדויקים ואף מהעובדה שמלכתחילה המבצעים הללו נועדו להטיב עם מטופלים שלכולם יש רישיון קנאביס מטעם הממסד. בנושא זה, ציינו רוקחים, בעלי בתי מרקחת וגולשים שרבים שמתחו ביקורת על הכתבה של “דה מרקר” ברשת, כי מאחר ומדובר במבצעים הפונים לשוק “מוגדר ומוגבל ביותר” הקיים כולו בחסות ההיתרים של משרד הבריאות, אין אפילו קצה של ספק שמדובר בנושא לגיטימי שאין לארגוני הרוקחות מקום להתערב בו.

“גורם בכיר בענף הרוקחות” שצוטט גם הוא לכתבה, סיכם את נושא הלגיטימציה של מבצעי הקנאביס בתור בעיה שנובעת נטו מבעיות רגולציה וחוסר החלטה או נכונות לבצע החלטה מי יהיה הגורם הבלעדי שייפקח על תחום הקנאביס הרפואי. לדבריו של אותו גורם בכיר “קנאביס הוא לא תרופה וגם לא מוצר בפיקוח, ופה מתחיל מדרון חלקלק של בפיקוח”, מה שגורם לחוסר ההבנה בנוגע לשאלה האם מבצעי קנאביס הם בסך הכל הנגשה לגיטימית של מידע לציבור המטופלים או “פרסום אסור של סמים מסוכנים”.

זלזול במקצוע או התנהלות טבעית של שוק חופשי?

טענה נוספת של ארגוני הרוקחות שמוצגת בכתבה במספר דרכים היא הטענה לפיה הפרסום של מוצרי קנאביס ואף המיתוג הבסיסי שלהם בבתי המרקחת, יוצר “זילות במקצוע הרוקחות”, בעיקר בשל העובדה שמוצרי קנאביס רבים ממותגים בצורה שאינה מדיקלית גרידא ולכן שונה באופן ניכר מכל תרופה אחרת שקיימת בבית המרקחת. “רוקח ותיק” שצוטט בהקשר זה בכתבה טען כי מוצרי הקנאביס, המיתוג שלהם, דרכי השיווק שלהם ואפילו השמות שלהם “הפכו את בתי המרקחת לסוחרי סמים”, במטרה להדגיש את ההבדל בין מוצרי קנאביס שנמכרים בבית המרקחת לבין כל תרופה אחרת, שלכאורה קיים לדבריו “שלא בצדק” ולא היה יכול להתקיים אם מעמדו של הקנאביס והפיקוח עליו היה זהה לזה שקיים בנוגע למכירת ושיווק תרופות.

יניב גרנט, מנכ”ל ובעלים שותף ברשת בתי המרקחת ‘לאון פארם‘, אשר הייתה שותפה גם היא לפרסומות המבצעים שהכעיסו את ארגוני הרוקחות, מסביר בפשטות כי כל המצב הזה נוצר בעקבות “התערבבות” בשוק הפארמה שנבעה מכניסתו לשוק של הקנאביס הרפואי בישראל. הרגולציה בתחום הקנאביס הרפואי, כך לדבריו, “מלאה באי-וודאות ובלבול” ובעיקר אינה כוללת נכון לזמן זה “קווי התנהלות ברורים”, מה שנותן במה כמעט בלעדית לאחד הכוחות הטבעיים החזקים ביותר בעולם הכלכלה: התנהלות תקינה של שוק חופשי, אשר היא זו שמראש יוצרת את התחרות, המבצעים ואת הפרסום שלהם שעליו כועסים ארגוני הרוקחות. כהוכחה לכך, ניתן לראות את העובדה שרשתות בתי המרקחת נוספות לא רק לוקחות חלק בפרסומי המבצעים, אלא הלכה למעשה עדיין ממשיכות לפרסם אותם אחרי ולמרות הביקורות של ארגוני הרוקחות, בדיוק כפי שתעשה כל חברה מסחרית שפועלת בשוק חופשי המתנהל בצורה תקינה.

לדבריו של גרנט, אותם מגבים רוקחים רבים נוספים, גילו הצעיר ואופיו המבולגן של שוק הקנאביס יוצרים מקום ואפילו צורך לנהל דיון “פילוסופי” עמוק בנוגע לשאלות שיובילו לאיטן להגדרת רגולציה מדויקת יותר, אך בכל מקרה אין מקום לפקפק בחוקיות של פרסום מבצעים למטופלים קנאביס רפואי, מכיוון שכולם בהגדרה קיבלו אישור לצרוך קנאביס רפואי באופן חוקי, ולכן המילה “שידול” היא הגדרה שאין לה מקום בשיח הציבורי בנושא. כמו כן, ישנם בשוק למעלה ממאה אלף מטופלים שלכל אחד מהם יש צרכים שונים, העדפות שונות ומטרות תרפויטיות שונות שצריך לענות עליהן, כמו גם לא מעט מתחרים המעוניינים לשרת את קהל המטופלים, ולכן ראוי, נכון ואף טבעי לחלוטין שהשוק יתפתח לכיוון בו בתי המרקחת מתחרים ביניהם בתחומים כמו מקצועיות אנשי הצוות, איכות חוויית הקנייה וכמובן, גם במגוון ובמחיר של מוצרים וזנים שונים.

היועץ המשפטי של רשת ‘לאון פארם’, עורך הדין והרוקח אבי עמבר, התייחס לטענתם של ארגוני הרוקחות בנוגע לנושא “עידוד הצריכה” שגורמים לכאורה המבצעים, וציין כי “נקודת המוצא היא שמי שכבר הלך לרופא וקיבל אישור לשימוש בקנאביס רפואי, הרי שחזקה עליו שהוא אכן צריך את הקנאביס. שהרי הוא הלך, טרח, עמד בתור שכנע את הרופא , והרופא הוא זה שאמר לו – אתה צריך קנאביס רפואי. בהינתן שכך הרי שגם אם בית המרקחת היה מחלק קנאביס בחינם – איך הוא מעודד צריכה? הרי העובדה היא שמי שצורך קנאביס ברישיון, היה צורך אותו במילא. הרי יש חוסר היגיון מובנה במה שקרוי “עידוד צריכה”. הלכה למעשה, את הצריכה מהסוג הזה, בפועל אפשר לעשות רק באמצעות מרשם. אז הטענה עכשיו היא כזאתי, אותו אדם שראה שניתן לקבל קנאביס בחינם, ילך לרופא ויכריח אותו לרשום לו מרשם לקנאביס. זו טענה מטורפת ולא נורמאלית. בהמשך לכך, נגיד שעכשיו אומרים שזה מעודד צריכה בקרב צרכנים קיימים, אז אנחנו שואלים, מה יקרה? מרשם של קנאביס יש לו הגבלה בכמות. מי שקובע את הכמות, זה הרופא שנתן את המרשם. החולה לא יכול לצרוך יותר ממה שרשום במרשם בכל מקרה. אז מה אתם אומרים? שהרופא רשם לו 100 ק”ג קנאביס, אבל בפועל המטופל צריך באמת רק ק”ג 1, ובגלל שהוא בחינם, הוא יצרוך 99 ק”ג בנוסף? גם זה לא הגיוני. לכן אני אשמח להבין איפה זה מעודד צריכה”.

בנוגע למבצעים שפורסמו על ידי רשת ‘לאון פארם’, ציין עו”ד עמבר כי “כרונית, חיים של אנשים תלויים בקנאביס. איכות חיים של חולי פרקינסון, של ילדים, של נכים שהקנאביס משנה להם את החיים בכל רגע נתון. ומכאן שאם אנחנו עושים מבצע של קח 3 שלם על 2, אנחנו מקלים על אלו אשר ידם אינה משגת והם קשיי יום, וקשיי עמל. לקבל מוצר שהם כל כך זקוקים לו ואנחנו מונעים להם את ההתלבטות בין לקנות גבינה לבין לקנות קנאביס שאמור לייצב להם את המחלה ולהקל על הסבל שלהם. אנחנו באנו לעזור ולהקל על אלו שבמילא צריכים את הקנביס והיו קונים אותו בכל מקרה. מדוע? כי בכל מקרה הם היו צריכים את הכסף כדי לקנות אותו והופכים את העולם, כי קנאביס בניגוד למורפיום, זו תרופה שמשפרת איכות חיים לחולים. כי זה כרוני. בעוד שמורפיום, ממש לא. מורפיום מיועד לשימוש אקוטי נקודתי, וברפואה מנסים להימנע כמה שיותר בשימוש במורפיום, כיוון שיש לו תופעות לוואי לא נעימות. בעוד שבקנאביס, עולם הרפואה מעודד בשימוש בקנביס בזכות היתרונות של הצמח”.

המאמר עזר לכם?
כןלא

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

כדאי לקרוא גם..
Close
דילוג לתוכן