זני קנאביס – מה ההבדלים ביניהם

קנאביס הוא שם כללי לצמח המוכר, אך לצמח זה קיימים מספר רב יחסית של זנים (Types) ותתי-זנים (Phenotypes) המשתייכים כולם למספר משפחות זנים המגיעות כל אחת ממקור גנטי אחר. צמח קנאביס אחד לא בהכרח זהה או אפילו מאד דומה לזן אחר, אם כל אחד מהם ממקור גנטי אחר ומשתייך לשושלת זנים אחרת בהתבסס על ההכלאות הגנטיות שהביאו להיווצרותו. לכן, אחד הנושאים הבסיסיים ביותר שיש להבין ולהכיר לגבי צמח הקנאביס הוא נושא הזנים וההבדלים שקיימים בין זנים שונים של צמח הקנאביס.

לפני שנכנסים להבדל בין זנים שונים שמוצעים לרכישה על ידי מגדלים בשוק החוקי, חשוב להבין את יסודות נושא החלוקה לזנים, שמתבסס כולו על מחקר חקלאי ארוך טווח שנעשה במספר מוקדים ברחבי העולם, בין היתר בחסות הממשלה הפדרלית של ארה”ב והשלטון הפדרלי בקנדה.

שלושת זני הקנאביס העיקריים: סאטיבה, אינדיקה ורודראליס

התפיסה המקובלת הספרות המקצועית והרקורד המחקרי בתחום החקלאות והבריאות קובעים כי החלוקה העיקרית שמתבצעת בעת סיווג גנטי של זני קנאביס היא חלוקה ל-2 תתי-זנים עיקריים – אינדיקה (Indica)
וסאטיבה (Sativa) – הנבדלים זה מזה במספר גורמים עיקריים: מראה חיצוני (מבנה הצמח, גובהו ורוחבו ומאפיינים פיזיים נוספים), במקור הגיאוגרפי הקדום ממנו מגיעה הגנטיקה שלו וכן בסוג ההשפעה על הצרכן – כלומר בכמות וריכוז החומרים הפעילים. בפועל, מרבית הזנים הקיימים כיום בשוק החופשי והרפואי מסביב לעולם הם תוצאה ישירה של הכלאות גנטיות שנערכו במשך “דורות” רבים, ולכן כמעט ולא ניתן למצוא זן קנאביס שהשושלת הגנטית שלו היא של זן אינדיקה או סאטיבה “טהור”. העץ הגנטי של מרבית זני הקנאביס שקיימים היום מתחלק ל”ברכות גנטיות” שמבוססות על שני הזנים הללו, אך ישנו זן נוסף של קנאביס שחשוב להכיר: רודראליס (Ruderalis) וגם לו יש תפקיד חשוב בהיווצרות מרבית השושלות הגנטיות של זני הקנאביס שקיימים היום.

אלו המאפיינים העיקריים של שלושת זני הקנאביס הראשיים:

סאטיבה – זן המאופיין בצמיחה לגובה, מראה צר וארוך של מרבית העלים המרכזיים ומראה כללי המאפיין יותר עץ מאשר שיח נמוך. צמח קנאביס סאטיבה בוגר יכול לצמוח עד גובה של 6 מטרים, כפי שקורה בחלקים מסוימים באוסטרליה, וישנו תיעוד של צמחי קנאביס ענקיים מזן זה הגדלים אפילו בתנאי טבע ללא התערבות יד אדם. העץ הגנטי של קנאביס סאטיבה מגיע ממרכז אירופה, מרכז אסיה ומרכזי אוכלוסייה מרוחקים ממזרח אירופה וכן מחלקים של יבשת אמריקה באזור קו המשווה. ההשפעה האופיינית של זני סאטיבה מורגשת יותר באזור הראש ומערכת העצבים העליונה מאשר ברחבי הגוף כולו, ולכן היא מובילה להרגשה אנרגטית יותר, שמשרה על הצרכן תחושות כמו יצירתיות ופרודקטיביות מוגברת, “הרחבת תודעה” ומצב רוח מרומם שמוקרן כלפי חוץ בצורה מופגנת. באופן כללי, צמחי קנאביס סאטיבה יכילו יותר THC מאשר צמחי אינדיקה.

אינדיקה – זן המאופיין בצמיחה לרוחב, מראה רחב וקצר של מרבית העלים המרכזיים ומראה כללי של שיח נמוך.  ומגיע ממזרח אסיה, אמריקה הלטינית, אפגניסטן ופקיסטן (משויך לתת זן הנקרא אפגניקה) וכן השטח המישורי וההררי של הודו ונפאל. ההשפעה האופיינית של זני אינדיקה מורגשת ברכל רחבי הגוף בצורה מעט פיזית יותר מזו של זני סאטיבה, ולכן היא מובילה להרגשה פחות אנרגטית, “מועכת” ומעייפת שמעודדת תיאבון, מזרזת ומשפרת את השינה ומועילה יותר לשיכוך כאבים. כיוון שהשפעה זו נוטה להיות חזקה בקרב צרכנים מסוימים, נוטים להגדיר אותה בתור השפעה שמתאימה לצריכה בשעות הערב, בהן אין צורך בפעילות מאומצת או צורך להתרכז, ויש יתרון לעודד ולזרז שינה. באופן כללי, צמחי אינדיקה יכילו יותר CBD לעומת צמחי סאטיבה, אך המאפיין העיקרי שהופך את השפעתו למכבידה ומרדימה היא נוכחותו של טרפן הנקרא מירצין.

רודראליס – זן המגיע ממקור גיאוגרפי כפול – ארה”ב ורוסיה – ומקורו הוא בזנים פראיים של קנאביס בר, שריכוז החומרים הפעילים שקיים בהם הוא קטן, אך יש להם איכות גנטית אחרת. הגנטיקה של זן זה מבוססת על מחזור חיים אלטרנטיבי ו”אוטומטי” שמוביל את הצמח מנביטה לפריחה בתקופת זמן קבועה שאינה תלויה בשמש, אורך היום והלילה או מזג האוויר, ובנוסף היא עמידה מאד לשינויי תנאים ומפגעים חיצוניים שמסכנים בדרך כלל את חיי הצמח ושלמותו. לכן, מגדלים מקצועיים רבים עושים בה שימוש כדי לייצר “זנים אוטומטיים” (באנגלית Autoflowering – נכנסים אוטומטית למצב פריחה) המיועדים לגידול ביתי או לגידול בתנאים קשים, ומניבים תוצאה מהירה ובטוחה.

ההשפעות הכלאות גנטיות על זני סאטיבה ואינדיקה

למרות שלכל אחד מהזנים הללו ישנם מאפיינים שמתאימים לגנטיקה שלו, אחת הטעויות הגדולות ביותר היא לאפיין כל זן שמגיע מאותה קבוצת זנים כבעל אותה השפעה בדיוק. חשוב להבין כי לא כל זן אינדיקה ישפיע בדיוק כמו זן אינדיקה אחר, וכך גם בשתי משפחות הזנים האחרות. ההבדל בהשפעה בין זנים שונים של קנאביס מבוססת על משתנה אחד עיקרי: כמות החומרים הפעילים שקיימים בהם, שעשויה להשתנות לא רק בין זני אינדיקה לזני סאטיבה אלא גם בין צמח לצמח בתוך העץ הגנטי של כל משפחת זנים. לכן, כאשר מדברים על ההבדל המקובל בין ההשפעה של זני סאטיבה לזו של זני אינדיקה, חשוב להבין שמדובר ב”כלל אצבע” ולא בחוק חד משמעי.

בשורה התחתונה, ההשפעה הרפואית של הקנאביס על הגוף היא תוצר לוואי של כמות וסוג החומרים הפעילים שקיימים בכל זן, ולמרות שבאופן כללי ישנו קשר בין מאפיינים אלה לבין המקור הגנטי והגיאוגרפי של כל זן, שמשפיע על אופיו הגנטי, המורפולוגי והכימי, ההכלאות הגנטיות הרבות שנעשו עד היום מטשטשות את הגבול בין זנים מסוימים באותה המשפחה, ולעיתים אף בין זני אינדיקה לזני סאטיבה. בנוסף לכך, הכלאות רבות שנעשות בשילוב עם גנטיקה של קנאביס רודראליס, במטרה להשיג תכונות גנטיות מסוימות שהיו רצויות על ידי כל מגדל שהיה מעורב בתהליך, הביאה לכך שהיום אין הרבה (אם בכלל) זנים “טהורים” מאף אחת ממשפחות הזנים הללו. למען האמת, כמעט כל זן שקיים היום הוא זן היברידי (Hybrid) כלומר שמקורו בהכלאה גנטית של שתיים מתוך הזנים או אפילו של שלושתם.

בהסתמך על ההבדל בהשפעה, הפוטנציאל הטיפולי של זני אינדיקה או סאטיבה שונים לא יהיה בהכרח תואם להגדרה שלהם. ישנם זני סאטיבה שמתאימים לטיפול בכאב בשל ריכוז גבוה במיוחד של קנאבינואידים ובעיקר של THC ו-CBD, וכך גם שני אינדיקה שלא יהיו מתאימים במיוחד לשיכוך כאב מכיוון שאינם מכילים מספיק קנאבינואידים או טרפנים שאחראים על השפעה זו. התאמת הטיפול בקנאביס לצרכים רפואיים ספציפיים מתבססת על מציאת הריכוז והמגוון הנכון של חומרים פעילים בתוך זן מסוים, שיש לו פרופיל גנטי מתאים – הכולל בתוכו הרכב, כמות ויחס חומרים פעילים  – קנאבינואידים וטרפנואידים – המניבים לצרכן מסוים את ההשפעה האופטימלית.

מכיוון השימוש בביטוי “זן אינדיקה” או “זן סאטיבה” הוא לא מדויק כאשר הכוונה היא לזן עם פרופיל גנטי מתאים להגדרות מסוימות, הביטוי שכן מקובל להשתמש בו כדי לתאר השפעה רצויה של זן, התואמת להגדרה המחקרית המקובלת לגבי ההשפעות השונות של זני אינדיקה וסאטיבה, הוא “מקור אופי סאטיבה” או “מקור אופי אינדיקה”. זן שמתואר בתור זן ממקור ומאופי אינדיקה, יהיה כזה שהשפעותיו תואמות את ההגדרה המקובלת של זנים ממשפחה זו.