טיפול בקנאביס רפואי

מה זה דאב ואיך מכינים אותו?

דאב הוא מיצוי קנאביס, תערובת אשר מופקת מפרחי צמח הקנאביס ומכילה ריכוז גבוה של הקנאבינואידים הפעילים בצמח כדוגמת THC ו-CBD. ככלל, מיצוי קנאביס לא חייב להיות מופק בעזרת חומרים חיצוניים או שיטות מורכבות, ולמעשה גם איסוף פיזי של אבקני הקנאביס (טריכומות) נחשב לתהליך מיצוי שתוצאתו היא אבקת “קיף”, אך דאב הוא מיצוי קנאביס אשר מופק בעזרת שימוש בחומר ממצה חיצוני על בסיס גז אורגני. תהליך זה מתבצע בעזרת ציוד מעבדה מקצועי, אך ניתן לבצעו בדרגת איכות פחותה יותר גם באמצעים ביתיים, ולכן דאב נחשב לאחד מסוגי מיצויי הקנאביס הנפוצים ביותר הן בקרב צרכני פנאי והן בקרב מטופלי קנאביס רפואי.

המילה “דאב” מתארת מיצוי קנאביס מגובש, המופק באמצעות התגבשות (קריסטליזציה) לאחר מיצוי בעזרת גז או ממסים אורגניים אחרים, בדרך כלל כזה בעל דרגת קשיחות גבוהה ומראה שקוף למחצה דמוי מחצב קריסטלי מזוקק, אך בפועל נעשה בה שימוש באופן חופשי ביותר כדי לתאר מיצויי קנאביס שונים המופקים בתהליך של מיצוי בגז אורגני. השם הנכון יותר שמתאר “משפחה” זו של מיצויי קנאביס מגובשים המופקים באמצעות גז אורגני הוא “שמן חשיש” (Hash Oil) ולכן ניתן למיצויים הללו שם ספציפי בעקבות הגז הספציפי בו נעשה שימוש בתהליך הפקתם כמו למשל BHO (ראשי תיבות Butane Hash Oil) למיצוי קנאביס שהופק באמצעות גז בוטאן או DHO (ראשי תיבות Dimethyl-ether Hash Oil) למיצוי דומה שהופק באמצעות גז דמיתיל אית’ר.

בתוך “משפחת” מיצויי הקנאביס המגובשים, בה לכל מיצוי יש מגוון רחב של שמות שחלקם הגדול מגיעים מהרחוב, המילה “דאב” מתארת כאמור בדרך כלל מיצוי קנאביס בעל מרקם קשיח של זכוכית חלקה, שידוע גם בכינויים כמו ‘גלאס’ ו-‘אייס’ אך מוכר ביותר בשמו הרשמי ‘שאטר’. יש רבים הסבורים כי מרקמו של מיצוי קנאביס כלשהו הוא עדות ברורה לאיכותו, ולכן מייחסים בטעות איכות גבוהה למיצוי דאב כיוון שהנו מבריק ונוצץ, אך מחקרים שנערכו בנושא הראו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי מרקמו ותצורת התגבשותו הסופית של מיצוי שמן חשיש הם גורמים הקשורים בעיקר לתנאי הסביבה בה הופק השמן, ולכן הם אינם מעידים באמת על טיבו, לא בהיבט של ריכוז הקנאבינואידים ושאר החומרים הפעילים ולא בהיבט של טעם וריח. במחקרים אלו נראו ראיות לכך שאין דרך לדעת האם ‘דאב’ קשיח באמת עשיר יותר בחומרים פעילים מאשר שעווה (מיצוי שמן חשיש דומה הנקרא “ווקס”) שהנה בעלת מרקם גושי וסמיך, וגם כאשר מתבצע סינון קפדני של המיצוי בעת הפקתו, אפילו באמצעים הזמינים רק במעבדות מקצועיות, בתנאי לחות נכונים יתגבש מיצוי שעוותי וגבשושי ולא חלק ומבריק.

אם הבלבול לגבי דאב לא היה מספיק עקב השמות הרבים והטעויות הנפוצות בזיהוי, נוסף על כך גם מיצוי קנאביס נוסף הנקרא נטף (באנגלית Rosin) שהפך בשנים האחרונות לוויראלי תחת השם “דאב מהיר” מאחר והוא ניתן להפקה מידית מפרח קנאביס באמצעות מעיכתו במכשיר להחלקת שיער. חשוב לא להתבלבל בין נטף (נקרא לעיתים גם בשם רוזין) לבין דאב אמיתי, שכן נטף הוא שמן מוצק המופק מפרחי קנאביס על ידי שילוב של לחץ וטמפרטורה גבוהים, אשר יחד גורמים לפרחים להפריש את השרף המצוי בהם שמכיל את מרבית הקנבינואידים בצמח. ההבדל העיקרי בין השניים נעוץ באיכות חומרי הטעם והריח, המשתמרים בצורה הרבה יותר טובה בתהליך המיצוי בגז מקורר מאשר בחום ולחץ ישיר, ולכן דאב אמיתי יהיה איכותי יותר ומלא ביותר ריח וטעם לעומת “דאב מהיר” שהופק בלחץ וחום.

איך מכינים דאב? מיצוי פרחי קנאביס בעזרת גז אורגני

תהליך ההכנה של דאב בתנאים ביתיים מתבצע בתצורה דומה לזו המתבצעת במעבדות מקצועיות, במיצוי בחלל צינורי בעזרת לחץ גבוה של גז בטמפרטורה קרה במיוחד. את הציוד המשמש לצורך תהליך הכנה זה ניתן לרכוש בחנויות רבות העסקות באספקת ציוד ביתי לגידול צמחים, כיוון שציוד זה משמש גם להפקה של תמציות פרחים ושמנים ארומטיים שונים, ואין צורך ברישיון קנאביס רפואי כדי לרכוש אותו. למעשה, חל איסור של משרד הבריאות על אנשים המחזיקים ברישיון קנאביס רפואי לעבד את הקנאביס המתקבל באספקה החודשית שלהם בכל תצורה, בין היתר גם למצות אותו בתהליך הפקה של דאב, ולכן מי שמעוניין לרכוש את הציוד הייעודי לשם מיצונ קנאביס בעזרת גז אורגני ייאלץ לעשות זאת ככל הנראה רק בחנויות גידול ייעודיות.

הציוד הדרוש מגיע בתור “ערכה למיצוי קנאביס” הכוללת מיכל גז, מיכל מיצוי צינורי בעל חצובה ומגש איסוף למיצוי המופק. לעיתים, בתלות בחברה המשווקת, יכולה הערכה לכלול אלמנטים נוספים, אך למעשה אלו אינם נחוצים שכן תהליך ההפקה של דאב ביתי הוא פשוט ביותר. כמו כן, לא נדרש שום ידע מיוחד, ולא מדובר בתהליך מסוכן בשום צורה, כל עוד הוא אינו מתבצע במקום בו קיימת אש גלויה. כל מה שצריך לעשות הוא להעמיד את מיכל המיצוי על החצובה, להניח מתחת לפתחו התחתון את מגז האיסוף, לנעוץ את מיכל הגז אל תוך מיכל המיצוי בתצורה הייעודית שגורמת לשחרור הגז מפיית המיכל ולחכות ששאריות הגז יצאו תוך כמה דקות מחלקו התחתון של המיכל ויתגבשו לאיטן לתצורה מוצקה תוך שהגז מתאדה מתוך התערובת. כאשר הגז הפסיק לצאת, אפשר לנער מעט את המיכל כדי לנסות להוציא עוד מעט שאריות אחרונות. מי שזו הפעם הראשונה שלו, יכול לראות סרטון של תהליך מיצוי ביתי באינטרנט כדי להבין עד כמה הדבר פשוט.

מאמרים נוספים

Back to top button