דברים שכדאי לדעת על מאכלי קנאביס

מאכלי קנאביס (Edibles) הם אמנם תצורת צריכה נדירה יחסית בשוק הקנאביס הרפואי בישראל, אך בכל זאת תחום הבישול עם קנאביס נכנס בשנים האחרונות למיינסטרים התקשורתי ואפילו זוכה כבר להגדרה של תחביב לגיטימי ברשתות החברתיות, ולכן כדאי לכל הפחות להתוודע מעט לייחודיות היחסית של מאכלי קנאביס ולמאפיינים השונים של השפעתם על הגוף, שלא בהכרח דומים לאלו המוכרים למטופלים שצורכים מוצרי קנאביס בדרכי צריכה אחרות.

איך מאכלי קנאביס משפיעים על גוף האדם?

בשונה מרוב תצורות הצריכה של קנאביס, בהן מגיעים החומרים הפעילים שבקנאביס למחזור הדם בצורה מהירה יחסית דרך מערכת הנשימה או דרך רירית הפה, צריכת מאכלי קנאביס גורמת לחומרים הפעילים לעבור תהליך ראשוני של עיבוד במערכת העיכול. תהליך זה מושפע ממגוון רחב מאד של גורמים ביו-כימיים שונים ולכן לא רק שאינו מתרחש באופן עקבי בין מטופל אחד למשנהו אלא גם לא באופן עקבי בכל אירוע צריכה של אותו המטופל. לכן, ההשפעה של מאכלי קנאביס נחשבת להשפעה “אקראית” יחסית שלא מתאימה במיוחד לשימוש רפואי ויתרה מכך, באירועי צריכה מסוימים היא עלולה שלא להיות מורגשת כלל, במקרה בו תהליך העיבוד של החומרים הפעילים בקיבה התרחש בתנאים לא אופטימליים.

החומר הפעיל העיקרי שמתייחסים אליו כאשר מגדירים את ההשפעה המורגשת של קנאביס על גוף האדם הוא THC – הקנאבינואיד הפסיכואקטיבי בקנאביס שיוצר תחושת “היי” – כאשר לרוב החומר שבפועל משפיע על הקולטנים האנדוקנאבינואידים בגוף הוא דלתא-9-THC (delta-9 THC). בצריכה של מאכלי קנאביס, תהליך העיבוד שעוברים החומרים הפעילים במערכת העיכול ובייחוד ריאקציה ספציפית שעובר THC עם אנזים בשם ‘CYP2CP’ גורמים למרבית הדלתא-9-THC להפוך לחומר בעל תכונות ביו-כימיות שונות הנקרא 11-Hydroxy-THC (בתרגום: 11-הידרוקסי-THC) שמשנה את ההשפעה הכוללת של הקנאביס על גופו של המטופל.

מאפיינים שונים של השפעת הקנאביס שעלולים להשתנות עקב ההבדלים המהותיים בין דלתא-9-THC לבין 11-הידרוקסי-THC כוללים למשל עלייה פוטנציאלית של עד 300 אחוזים בעוצמת ההשפעה הפסיכואקטיבית בהשוואה לצריכה של THC בשאיפה (עישון או אידוי) אך גם ירידה פוטנציאלית של עד 99 אחוזים בעוצמת ההשפעה כאשר תהליך העיבוד של החומר הפעיל בקיבה כלל כמות קטנה מדי של האנזים ‘CYP2CP’ ורמת חומציות גבוהה מדי – תנאים שיובילו לרוב למצב של עיכול יתר שישמיד את רוב החומר הפעיל ויבטל את השפעתו הפוטנציאלית על הגוף. כמו כן, ההשפעה של מאכלי קנאביס נוטה להיות ארוכה יותר, נוטה “לעלות” לאט יותר ולאחר מכן “לרדת” לאט יותר, נוטה לשמור על שיא השפעה לאורך פרק זמן ממושך יותר ונוטה לגרום למעט יותר תופעות לוואי כמו סחרחורות ובחילות.

כמה זמן נמשכת השפעה של מאכלי קנאביס?

הדבר הראשון שחשוב לזכור אודות ההשפעה של מאכלי קנאביס הוא שישנו פרק זמן פוטנציאלי של עד כ-60 דקות (לרוב בממוצע כ-15 עד 20 דקות בפועל) בו תתרחש צריכה של מאכל קנאביס באופן שעדיין לא יוליד השפעה פעילה, כלומר שיש לחכות לפחות 60 דקות לפני שניתן להבין בצורה מדויקת האם ההשפעה המורגשת היא מספיקה או לא. לכן, כל צריכה נוספת של מאכל קנאביס או בכלל של חומרים פעילים בכל תצורת צריכה אחרת במטרה “לחזק” את ההשפעה המורגשת, צריכה להתבצע לכל הפחות רק לאחר חלוף פרק זמן זה.

אורכו של פרק הזמן שיגיע לאחר מכן, במהלכו תהיה ההשפעה מורגשת, משתנה מאד בין מטופל למטופל בשל הבדלים מטבוליים וגורמים רבים נוספים, אך בהסתמך על מחקרים סטטיסטיים בין לאומיים הקונצנזוס מוגדר בטווח של 45-90 דקות (מקסימום שעתיים לחלוף כל ההשפעות) שתלוי בעיקר במינון החומר הפעיל שהיה במאכל קנאביס מסוים ובניסיון שיש למטופל שצרך את המאכל עם קנאביס באופן כללי ועם מאכלי קנאביס באופן ספציפי. לרוב מדובר בפרק זמן של כ-50-60 דקות בהן ההשפעה המורגשת תהיה בשיא יציב יחסית. באופן כללי, ככל שלמטופל מסוים יש יותר ניסיון בצריכת מאכלי קנאביס באופן קבוע, כך תגבר הסבילות (Tolerance) שלו לחומר הפעיל ובהתאם יתקצר פרק הזמן הממוצע לכ-35-45 דקות של השפעה מורגשת.

מה המינון הנכון להתחיל איתו טיפול במאכלי קנאביס?

טיפול רפואי אמור להתבצע בשיטת צריכה מדויקת יותר ורק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל, שאמור לאשר את תצורת הצריכה של המטופל כמו גם את נושא המינון, אך מי שבכל זאת בוחר לצרוך קנאביס רפואי בתצורה של מאכלי קנאביס יוכל ככל הנראה לעקוב אחר הנוהל הכללי של משרד הבריאות שקובע כי ההגעה למינון האידיאלי של הטיפול (מקסימום השפעה רפואית בעזרת מינימום חומר פעיל, ללא תופעות לוואי מהותיות) צריכה להיעשות על ידי התחלה מרף מינון נמוך ככל האפשר של חומר פעיל ומשם להעלות את המינון הנצרך בהתאם להשפעה המורגשת בתהליך איטי ומבוקר.

המינון המינימלי של THC שקיים בדרך כלל במאכלי קנאביס שנמכרים בשווקים החוקיים בארה”ב הוא לרוב 2.5 מ”ג של THC למנה (בדרך כלל סוכריית מנטה) תחת הגדרות שאושרו בחלקן על ידי ה-FDA או על ידי גופים רגולטוריים מקומיים במדינות הלגליזציה בארה”ב. מינון זה נחשב לבטוח אפילו לשימוש של ילדים שזקוקים לטיפול, ולכן יש לקחת בחשבון שיכול להיות שיהיה מדובר במינון נמוך מאד וכמעט לא מורגש עבור מי שיש לו ניסיון רב בצריכת קנאביס רפואי בתצורה כזו או אחרת.

מינון אפקטיבי למי שיש לו ניסיון עם צריכת קנאביס רפואי מוגדר לפי 0.2 מ”ג של THC לכל קילוגרם משקל גוף של אדר בוגר. כלומר, אדם שמשקל גופו 100 קילוגרמים יזדקק לכ-20 מ”ג של THC לפחות כדי להשיג השפעה מורגשת חזקה ואפקטיבית. בכל מקרה, נושא המינון הוא נושא חשוב מאד בטיפול בקנאביס רפואי ולא מומלץ לקבל לגביו שום החלטה לבד מבלי להתייעץ לפני כן עם הרופא המטפל שלכם.

המאמר עזר לכם?
כןלא

כתיבת תגובה

כדאי לקרוא גם..
Close
דילוג לתוכן