התאמת הטיפול בקנאביס לצרכי המטופל

טיפול בקנאביס רפואי, המיועד בדרך כלל לשיכוך סימפטומים רפואיים ושיפור ההרגשה הכללית, הוא טיפול שיש להתאים באופן אינדיבידואלי לצרכיו ונתוניו הפיזיולוגיים של המטופל. להלן פרוטוקול התאמת הטיפול בקנאביס לשימוש רפואי לפי הגדרות משרד הבריאות:

שלב 1 – קביעת סוג מוצר הקנאביס לתחילת טיפול על פי אינדיקציה

הרכיבים הפעילים הקיימים במוצרי קנאביס שונים הם אלו המבדילים את המוצרים אלו מאלו, וריכוזם הוא האלמנט החשוב ביותר בעת סיווג המוצרים השונים על פי תקני משרד הבריאות. לחומרים הללו ישנן השפעות שונות המוכרות על ידי עולם הרפואה כגון שיכוך כאב, פעילות נוגדת בחילה, ויסות נוירולוגי ופעילות נוגדת דלקת, אך עד היום לא מאופיינת צורת ההשפעה המדויקת של כל קנבינואיד על כל סימפטום רפואי.

מסיבה זה, התאמת סוג המוצר בהתאם לאינדיקציה הרפואית הוא תהליך לא מדויק, שמתבסס על ניסיון קליני שנצבר ביק”ר. סיווג מוצרי קנאביס רפואי מתייחס בעיקר לריכוז החומרים הפעילים הקיימים בהם ולאופי המקור הגנטי שלהם (סאטיבה או אינדיקה) ולא מכיל פרטים נוספים שיאפשרו התאמה אידיאלית בהתאם להתוויה רפואית. תהליך ההתאמה כולל קביעה של נקודת הפתיחה של הטיפול, בסוג מוצר מסוים שמכיל ריכוז מוגדר של THC ו/או CBD.

בהתאם להשפעות הרפואיות של THC ו-CBD, ועדת מומחים מטעם משרד הבריאות קבעה קווים מנחים לבניית תוכנית הטיפול על פי ריכוזי החומרים הפעילים בהתאם להתוויה רפואית מסוימת. בטבלה שלהלן (הוכנה בשיתוף רופאים, בהנחיית פרופ’ משולם ובסיוע תמצית מחקרית וטיפולית ושרוכזה בסיוע קבוצת חוקרים מאונ’ הרווארד) מפורטות המלצות ועדת המומחים לגבי כל אינדיקציה מאושרת לטיפול בקנאביס רפואי ומהם מוצרי הקנאביס בהם מומלץ להתחיל את הטיפול ולהמשיכו.

במהלך מעקב טיפולי שייערך פרק זמן מינימלי של חודשיים, ניתן יהיה לראות האם ישנה השפעה טיפולית חיובית לסימפטומים מהם סובל המטופל. במידה וניכר כי ישנה השפעה חיובית אך שאינה מספקת מבחינת האפקט, ניתן לשקול עלייה ברמת הפוטנטיות של מוצר הקנאביס בהתאם  לקו  הטיפול המומלץ,  לדוגמא ממוצר “קנאביס “T10/C2 ניתן  לעלות  ברמת  הפוטנטיות  למוצר “קנאביס “T15/C3 או בהמשך למוצר “קנאביס .”T20/C4 לחלופין, במידה ונצפו תופעות לוואי חריגות או השפעות שליליות לאחר תחילת הטיפול, מומלץ לבצע שינוי לטיפול מבוסס CBD או להפחית את כמות ה-THC במוצר הנצרך בטיפול.

שלב 2 – קביעת דרך הצריכה

מוצרי קנאביס שונים נבדלים זה מזה לא רק בריכוז החומרים הפעילים אלא גם בדרך המתן בה הם מיועדים להיצרך על ידי המטופל. “מוצרי קנאביס” המאושרים לשימוש, מיועדים ומותאמים למתן פרמקולוגי שונה, כאשר לכל תצורת מתן ישנו פרופיל פרמקוקינטי ייחודי בהתאם לצרכי המטופל, אשר שונה ברמות הספיגה למחזור הדם ובזמינות הביולוגית של החומרים הפעילים.

שלוש דרכי המתן האפשריות הן:

1. תפרחת קנאביס מיובשת – גרוסה או שלמה או מגולגלת לסיגריות גליליות
2. מיצוי שמן קנאביס מהול בשמן זית
3. עוגיות קנאביס – ילדים בלבד

מתן שאיפתי בעישון או אידוי מאופיין בספיגה מהירה והגעה לריכוז שיא הגבוה ביותר, באופן יחסי בזמן קצר. לעומת זאת, מתן תת לשוני (שמן) ומתן אורלי (עוגיות) מאופיינים בספיגה איטית יותר והגעה לריכוז שיא נמוך יותר. מידת החשיפה בגוף לחומרים הפעילים נמוכה יותר במתן שאיפתי מאשר במתן תת לשוני ובמתן אורלי, אך ההשפעה במתן תת-לשוני ואוראלי היא ארוכה יותר.

בשיקול הרופא המטפל באיזו תצורת מתן להמליץ יש להתחשב בצורך המטופל והתסמינים מהם סובל המטופל. במידה ויש צורך לטיפול בתסמינים אקוטיים וחולפים. במידה ודרך הצריכה שנבחרה אינה מתאימה למטופל, ניתן להתאים אותה בהמשך הטיפול, בהתאם לצרכים שמתעוררים.

שלב 3 – קביעת אופי/מקור המוצר (סאטיבה או אינדיקה)

מוצרי קנאביס (מסוג THC Rich בלבד) מגיעים משני מקורות בעלי אופי השפעה שונה:

1. “מקור אופי סאטיבה” מתאים יותר לשימוש במשך היום – מתייחס ל”מוצר קנאביס” בעל אפיון של מתן הרגשה אנרגטית, מספק תחושה “קלילה,” משפר את מצב הרוח ומגביר את יכולת הריכוז והיצירתיות.
2. “מקור אופי אינדיקה” – מתאים יותר לשימוש בשעות הלילה – מתייחס ל”מוצר קנאביס” בעל אפיון של מתן הרגשה מרגיעה, מספק תחושה “שלווה כללית” המקלה על הירדמות, משפיע בהורדת טונוס שריר ועל כן מתאים יותר לשימוש בשעות הלילה.

בהתבסס על המאפיינים הטיפוליים של שני המקורות הללו, רצוי להתאים או לשלב בין סוגי מקור/אופי בטיפול על פי צרכי המטופל בהתאם להשפעת מקור/אופי. מומלץ לטפל באמצעות שילוב בין “מוצרי קנאביס” מסוגי מקור/אופי סאטיבה/אינדיקה, על מנת להשיג אפקט שמתאים לכל שעות היממה.