טרפנים (מוכרים גם בתור “טרפנואידים ממקור קנאביס”) הם מולקולות אורגניות הקיימות בצמחים רבים ובין היתר גם בצמח הקנאביס. חומרים אלה, המבוססים על מבנה טבעתי או מבנה שרשרת של אטומי פחמן ומימן (היחידה הבסיסית הנקראת ‘איזופרן’ (isoprene – C5H8) והיא מכילה 5 אטומי פחמן ו-8 אטומי מימן) הנם בעלי תכונות דומיננטיות שחלק מהן בעלות השפעה מהותית על מאפיינים שונים של קנאביס רפואי כגון טעם, ריח והשפעה שונה על הגוף. אחד הטרפנים החשובים ביותר במוצרי קנאביס רפואי, הן בהיבט הטיפול והן בהיבט המחקרי, הוא מירסן (Myrcene) המשתייך למשפחה של מונוטרפנים אשר עשויים משתי יחידות איזופרן.
מירסן או בשמו המדויק בטא-מירסן (β-myrcene) אשר נפוץ בצמח הקנאביס הרבה יותר מאשר תצורות אחרות של הטרפן, הוא טרפן דומיננטי שמשפיע מעט על ריחם וטעמם של זני קנאביס רפואי אך הנו בעל השפעה מהותית ורבה יותר על האפקט הרפואי שיש להם ובעיקר על ההשפעה המרדימה וה”כבדה” שעשויה להיות להם, בעיקר כאשר מדובר על זנים קנאביס שעשירים גם במירסן וגם בקנאבינואידים ובעיקר ב-THC. במרבית זני הקנאביס, זהו הטרפן הדומיננטי ביותר שיימצא באופן ממוצע בריכוזים הגבוהים ביותר (לעיתים נדירות אפילו מעל 50% מסך תכולת הטרפנים של צמח קנאביס מסוים) אך באופן גורף הוא אופייני יותר לזני אינדיקה, מה שבין היתר גרם לשיוך שגוי של ההשפעה המרדימה לגנטיקה ממקור אינדיקה.
מירסן מאופיין בארומה צמחית, מעט דמוית דשא אך רעננה יותר וחריפה/מרירה פחות, כיוון שבסיסה הוא בסיס מתוק וריחני – ארומה הדומה מעט לזו של תבלין הציפורן. הריח שלו עשוי להיות מוכר לנו כיוון שהוא נפוץ גם בלמון גראס, טימין, מנגו וכשות, ממנה מפיקים בירה, ואף קיים מעט ממנו באחד הצמחים הנפוצים ביותר במטבח הישראלי: הפטרוזיליה. השפעתו הרפואית האופיינית העיקרית והייחודית (יחיד מסוגו בהשוואה לכל סוגי הטרפנים הקיימים בצמח הקנאביס) היא יכולתו לסייע לקנבינואידים שונים ובעיקר ל-THC לחצות את מחסום הדם/מוח ולהשפיע על מערכות מרכזיות בגוף בצורה מהירה ויעילה יותר, זאת עקב השפעתו המחזקת על רמת הפעילות החשמלית המתרחשת בתאי הגוף. כמו כן הוא מאופיין בתכונות רפואיות שונות כמו סגולות אנטי דלקתיות ואנטי חרדתיות משמעותיות.
טמפרטורת האידוי של מירסן הוא 167 מעלות צלזיוס, מעט מתחת לסף האידוי של THC וכמובן מתחת לרף התחתון של אידוי CBD. טמפרטורת האידוי הנמוכה יחסית שלו, בהשוואה לטרפנים כמו לימונן או טרפינאול, הופכים אותו לאחד הטרפנים המתאימים ביותר לאידוי בטמפרטורה נמוכה בלבד בעת צריכת מוצרי קנאביס רפואי.
השפעות רפואיות של מירסן
מלבד השפעתו המזרזת על רמת הפעילות החשמלית בתאי הגוף ויכולתו לסייע לקנאבינואידים שונים לחצות באופטימליות את מחסום הדם/מוח, שאר השפעותיו הרפואיות של מרסן על גוף האדם לא נחקרו דיו. בעולם הרפואה הטבעית, בעיקר באסיה, הוא מוכר כחומר הדומיננטי בלמון גראס אשר משמש כחומר מעודד שינה, מרגיע ומפחית מתח שרירים טבעי בגוף.
במחקרים שאינם קליניים עלו ראיות לכך שיש למירסן השפעות חיוביות בתחום של צמצום התפתחות דלקתיות בגוף, בעיקר במקרים של דלקת מתפרצת ממקור חיצוני ולא דלקת כרונית. במקרים של דלקות פרקים הראו המחקרים כי נוכחות גבוהה של מירסן השפיעה והאטה את קצב ההתפתחות של הדלקת וקצב הפגיעה בתאים בריאים באזור הסובב את הדלקת, בצורה כה יעילה עד כי ציינו החוקרים כי עשויות להיות לו השפעות אנטי סרטניות המבוססות על אותו מנגנון ביולוגי. כמו כן, נצפו לו תכונות אנטי-אוקסידנטיות, כלומר נוגדות חמצון, שעשויות להעיד על הפוטנציאל שיש לו בתחום הקוסמטיקה וטיפוח העור, עם דגש על שוק האנטי-אייג’ינג.
זני קנאביס רפואי המכילים מירסן
הזן המפורסם ביותר שמאופיין בכמות גבוהה יחסית של מירסן הוא ווייט ווידו (White Widow) שקיים בקטגוריות הטיפול T15/C3 ו-T10/C2, אך ישנם זנים נוספים המכילים ריכוז גבוה שלו בשוק הישראלי, ביניהם למשל “סטדי C.H.O” של חברת בטר, “אוריג’ינל GC’ של חברת פיס נטורלס, “גורילה גלו” של חברת קנדוק או “גלבוע” של חברת פארמוקן. לצד זנים אלו, ישנם זנים רבים המכילים גנטיקה של זן המקור אוג’י קוש (OG Kush) המכילים, בעקבותיו, כמות גדולה יחסית של מירסן, בתלות בדומיננטיות של הזן הספציפי הזה בעץ המשפחה הגנטי של זן הקצה.
