ייחור הידרופוני – מהם ייחורים ואיך מגדלים אותם נכון?
זרעי קנאביס הם לא הדרך היחידה להתחיל את מחזור חייו של הצמח, שכן אמנם בטבע הוא חייב לצמוח ממצב ראשוני זה אבל בתהליך גידול מבוקר שלו המתבצע בחווה ייעודית בעזרת הציוד הנדרש ניתן לעשות שימוש בפתרון “יצירתי” אחר שנלקח מעולם החקלאות העתיקה: ייחורים.
ייחור הוא ענף הנלקח מצמח, במקרה הזה צמח קנאביס אך זה יכול להיות גם סוגים רבים של צמחים אחרים, מתוך מטרה להעביר אותו תהליך מלאכותי של הנבטה והשרשה מחדש, אשר במהלכו הוא יתפתח ויצמח, יגדל מערכת שורשים יציבה ויצליח לקיים פוטוסינתזה תקינה, ובסופו יהפוך הייחור לצמח עצמאי ובוגר, אשר זהה מבנהו הגנטי לצמח “האם” ממנו הוא נלקח במקור.
ייחורים מול זרעים – יתרונות וחסרונות של ייחור צמחי קנאביס
שימוש בייחורים נפוץ מאד בקרב חברות מסחריות המגדלות כמויות גדולות של קנאביס למכירה בשווקים רפואיים או בשווקים חוקיים בארצות הברית וקנדה בהם קיימת לגליזציה, שכן גלום בו יתרון אחד מהותי על פני גידול צמחי קנאביס מזרעים, הנובע מכך שצמח הגדל מייחור יהיה זהה מבחינה גנטית לצמח ממנו הוא נחתך, מה שמסייע למגדלים מסחריים “לייצב” זן חדש של קנאביס וליצור מוצר אחיד לאורך זמן עבור המטופלים שרוכשים מהם מוצרים. כמו כן, עבור המגדל שימוש בייחורים מוודא קבלה של יבול שיהיה אחיד בכמות ובאיכות לצמח הבוגר ממנו הוא נלקח, כל עוד נשמרים כמובן תנאי הגידול המקוריים.
החיסרון העיקרי בשימוש בייחורים לעומת זרעים בעת גידול קנאביס טמון בעבודה הרבה והמדויקת יחסית שצריכה להתבצע במטרה לחתוך ייחור בצורה נכונה, להשריש אותו ולטפח אותו בתנאים אידאליים של לחות ואור מבלי שהוא ימות. בהשוואה, זרעי קנאביס צריך פשוט לקבור באדמה בעומק של כשני סנטימטרים, להשקות מעט וזה הכל, כך שמי שמחפש תהליך גידול כמה שיותר פשוט אשר דורש כמה שפחות ציוד וניסיון, יבחר כנראה בזרעים על פני ייחורים.
חיתוך ייחורים – איך עושים את זה נכון?
צמח (נקבי בלבד במקרה של קנאביס) ממנו נחתך ייחור חייב להיות בשלב הצמיחה שלו ולא בתחילת שלב הפריחה, להראות סימנים של צמיחה תקינה ואפס סימנים לנוכחות בעיות ומחלות גנטיות או נטייה גבוהה למשיכת מזיקים. לאחר שנבחר הצמח האידיאלי, יש לחתוך ממנו כמה ענפים רכים באורך 7-10 ס”מ כל אחד, אשר מסתיימים כולם בהתפצלות בעלת שתי עלים. חיתוך זה חייב להתבצע במהירות, בדיוק, בתנועה קצרה ובעזרת אזמל ייחור ייעודי שהנו חד מאד וממזער את הפציעה הפוטנציאלית של צמח האם ושל הייחור החדש שעדיין נמצא במצב שברירי מאד.
לאחר החיתוך יש לטבול את הקצה התחתון של הייחור החדש בהורמון השרשה ייעודי המשפר משמעותית את סיכוייו לגדול בהצלחה, ולשתול אותו מיד לאחר מכן במצע שנבחר לכך מראש. מצע זה יכול להיות דיסקית הנבטה ייעודית כמו זו המשמשת להנבטת זרעים, צמר סלעים או מצע הידרופוני אחר המתאים לגידול צמחי קנאביס, אך הוא חייב להיות נקי וסטרילי לפני השתילה, בדיוק כמו הבקבוק או הכלי אליו אתם מוזגים את הורמון ההשרשה כדי לבצע את הטבילה של תחתית הייחור.
השתילה במצע הגידול הייעודי היא השלב האחרון “לפי הספר” של ייחור צמח חדש, אך יש מגדלים רבים אשר ממליצים לחתוך חצי מכל עלה של הייחור, במטרה לצמצם את פוטנציאל אידוי הנוזלים וההתייבשות שלו. כמו כן, יש לכסות את הרווח שנוצר בין “גזע” הייחור לבין מצע הגידול במעט הורמון השרשה כדי למנוע כניסת אוויר לשורשים ולאחר מכן להדק מעט בלחיצות עדינות כדי שלא ייווצר שם חלל שיאפשר כניסת אוויר בעתיד. לאחר מכן, ייחורים חדשים צריכים להיכנס לתוך סביבה אטומה ייעודית ומלאה באדי מים הנקראת “פרופוגטור”, בו הם צריכים להישמר לשבועיים לפחות בטמפרטורה של כ-22 מעלות צלסיוס, במטרה לצמצם ככל הניתן את אידוי הנוזלים שמתרחש בסביבת הגידול שלהם, תוך חשיפה שגרתית מינימלית בלבד לאוויר נקי על ידי הרמה חלקית של מכסה הפרופוגטור פעמיים ביום ל-5 דקות בכל פעם.
טיפוח ייחורים בשלב הראשון – מה חשוב לדעת?
בזמן שאתם מטפחים ייחורים ומכינים אותם להמשך תהליך הגידול, חשוב לדעת כי כמו זרעים, גם ייחורים לא מתמודדים טוב במיוחד עם חשיפה לאור חזק ובהיר מדי בתחילת מחזור החיים שלהם, ולכן יש לגדל אותם תחילה תחת תאורת CFL לבנה בחדר חשוך יחסית, ולעבור לתאורת גידול רגילה (נורות HPS או נורות לד) רק לאחר שיהיה ניתן לוודא שכל ייחור בריא השריש וצמח מעט כלפי גג הפרופוגטור.
התאורה היא לא הגורם היחיד שחשוב לדעת לבקר בסביבת הגידול, שכן גם אחוזי הלחות יכולים להיות מה שיטפח או יהרוג ייחורים צעירים, מכיוון שהייחורים הצעירים עדיין לא הצמיחו שורשים שיהיו מספיקים כדי לשתות מספיק מים ממצע גידול רגיל בצורה אפקטיבית שתקיים את חייהם. הלחות צריכה להיות גבוהה מאד כל הזמן בתוך הפרופוגטור, ולכן חשוב להשקות את הייחורים דרך העלים שלהם, באמצעות ריסוס עלוותי שיעזור לכם לשמור מסביב לשעון על לחות סביבתית גבוהה. אחרי שישה עד עשרה ימים, ייחורים צעירים יצמיחו כבר מספיק שורשים כדי שיהיה אפשר להפסיק בהדרגה את ליחוח העלים ולהתכונן למעבר למצע הגידול.
העברת ייחורים לשלב הצמיחה – מתי מעבירים ייחור למצע גידול רגיל?
השלב האחרון שמייחד ייחורים לעומת צמח בוגר הוא ההעברה של הייחור מקוביית מצע הגידול הייעודית בו הוא נשתל עם הורמון ההשרשה, אל תוך עציץ ייעודי בוא הוא יבלה את המשך מחזור הגידול שלו. בשלב זה, צמח שגדל מייחור יהיה זהה לצמח שגדל מזרע, מלבד ההבדל של התורשה הגנטית המדויקת שקיים רק בייחורים.
העברת ייחור להמשך מחזור הגידול שלו צריכה לצאת לדרך, לתוך עציץ בינוני (לא העציץ הגדול שבו תתבצע הפריחה, אלא עציץ “ביניים” קטן יותר) ברגע שהמגדל יכול לזהות בוודאות שני סימנים מעידים:
- הייחור צמח לגובה של 10-15 ס”מ או פיתח 4 “קומות” של עלים מרגע שתילתו.
- הייחור צומח בקצב מינימלי קבוע של כ-3 ס”מ (כלפי מעלה) או יותר בכל יום.
ברגע ששני הסימנים המעידים הללו מתקיימים, הגיע הזמן להעביר את הצמח לעציץ גדול יותר. מכאן, ישנם מגדלים שמעדיפים לעשות שימוש בעציץ בינוני בנפח של 1.5-3 ליטרים, בעוד מגדלים אחרים מעבירים את הצמח הצעיר ישר לעציץ גדול בנפח 16-18 ליטרים בו הם יפריחו את הצמח ויסיימו את מחזור הגידול.
