קנאביס רפואי – שאלות ותשובות

פורסם בתאריך:

קנאביס רפואי - שאלות ותשובות - בריא בישראל

צמח הקנאביס הוא צמח בעל פוטנציאל רפואי אדיר, שהשימוש בו מוכר על ידי משרד הבריאות בתור “טיפול קו אחרון” עבור מחלות ומצבים רפואיים מסוימים. טיפול מבוסס קנאביס רפואי אמנם מוצע לחולים רק לאחר ניסוי ומיצוי תרופתי של אמצעים קונבנציונליים אחרים, אך בכל זאת הוא מוגדר בתור טיפול יעיל וכמעט חסר תופעות לוואי, שכדאי לכל אדם להכיר לפחות קצת מקרוב. לפניכם אשכול שאלות ותשובות נפוצות שיעזור לכם להיכנס בקלות יתרה לתחום ולדעת קצת יותר על קנאביס רפואי.

לפני הכל, מה זה קנאביס?

צמח הקנאביס (Cannabis), שתוצריו השונים מוכרים היום לציבור בכינויים שונים כגון ‘חשיש’ ו’גראס’ (מאנגלית Weed), הוא צמח ממשפחת הקנאביים, לה משתייך גם צמח הכשות (מרכיב עיקרי בבירה), והוא אחד ממיני הצמחים הוותיקים ביותר שעדיין צומחים היום על כדור הארץ, אחרי למעלה מ-10,000 שנות היסטוריה.
פרחי הקנאביס, הצומחים על צמח הקנאביס הנקבי (זכרים משמשים רק לריבוי) בתום מחזור הגידול שלו, הם החלק שמכיל את הריכוז הגבוה ביותר של חומרים פעילים – הנקראים קנאבינואידים – ולכן משתמשים רק בהם, או בתמצית (שמן) המופקת מהם, לצורך שימוש פנאי כמו גם למתן טיפול רפואי באמצעות אחת משיטות הצריכה המקובלות שמוגדרות על ידי משרד הבריאות עבור מטופלי קנאביס רפואי.
כלומר, “שימוש בקנאביס” הוא למעשה שימוש בפרחי הקנאביס – בתצורה של עישון, אידוי או מיצוי שמן וצריכתו בבליעה או בספיגה בחלל הפה.

מה זה קנאביס רפואי ?

פרחי הקנאביס, בהם נעשה שימוש “פנאי” שאינו מוכר על ידי משרד הבריאות או נעשה בכלל לשם טיפול במחלה מסוימת או בתסמיניה, הם אותם הפרחים שמחולקים למטופלי קנאביס רפואי על ידי חברות שפועלות ברישיון משרד הבריאות. כלומר, קנאביס רפואי הוא אותו קנאביס, באופן עקרוני.
למרות שמדובר באותו הצמח, בכל זאת ישנה הגדרה של “קנאביס רפואי” שמוגדרת על ידי קריטריונים של משרד הבריאות. הגדרה זו עוסקת במקורו של הקנאביס (חברה חוקית ולא השוק השחור) וכן בייעוד שיש לשימוש בו, שאמור כמובן להיות למען טיפול ממוקד במחלות מסוימות (אלו המוגדרות בתוך “רשימת ההתוויות” של משרד הבריאות) ולא למטרות פנאי.
בשורה התחתונה, “קנאביס רפואי” שמשמש כיום בישראל כטיפול משלים או בלעדי עבור יותר מ-42 אלף חולים במגוון מחלות, הוא בסך הכל כינוי המוצמד לפרחיו של צמח הקנאביס, כשאלו ניטלים לצורך שימוש רפואי המאושר ברישיון משרד הבריאות.

אז, מה ההבדל בין קנאביס רפואי לקנאביס “רגיל”?

למעשה, אין הבדל מהותי בין קנאביס “רגיל” לקנאביס רפואי, מלבד העובדה שהאחרון הופק בתנאי גידול מבוקרים (תקן חקלאי IMC-GAP או תקן דומה לייצור ועיבוד) ונארז כמוצר מוגמר בתנאי איכות מחמירים ובאישור משרד הבריאות.
מאחר והתקן החדש הזה הוגדר כחלק מרפורמת הקנאביס הרפואי, שנמצאת כיום בתהליכים מתקדמים של יישום והחלה בשטח, כרגע אין כמעט שום מוצר קנאביס שעומד בתקן וזמין למטופלים בבתי המרקחת, ולכן אין באמת כמעט אף חברה שמספקת “קנאביס רפואי” כדת וכדין.
הבדל נוסף הוא כמובן הסטטוס החוקי של קנאביס רפואי, שבניגוד לצמח עצמו שאינו חוקי על פי פקודת הסמים המסוכנים, מחולק באופן מוסדר לבעלי ‘רישיון קנאביס רפואי’ שאושרו על ידי היק”ר (היחידה לקנאביס רפואי) במשרד הבריאות בתנאים מגבילים ותחת היטלים חוקיים שונים.
השילוב בין שני ההבדלים הללו אמור, באופן תיאורטי, להבדיל קנאביס רפואי מקנאביס “רגיל” בעיקר בשל איכותו, שנובעת מתנאי גידול אופטימליים וידע מקצועי. מעבר לכך, אין הבדל בין קנאביס רגיל לבין קנאביס רפואי, מכיוון שהקנאביס משרה על גוף האדם את אותה ההשפעה בין אם צריכתו נעשית ברישיון ובין אם לא, ובין אם האדם חולה במחלה מסוימת או לא.

איך קנאביס רפואי משפיע על הגוף?

הקנאבינואידים שמצויים בפרחי הקנאביס, וקיימים בכמויות קטנות יותר גם בשאר חלקי הצמח, הם למעשה “סוד הקסם” מאחורי שלל השפעותיו השונות של צמח הקנאביס, כשלכל אחד מהם ישנן תכונות דומיננטיות המניבות השפעות רפואיות ספציפיות.
החומרים הפעילים הללו קיימים בכל פרח קנאביס שהוא, כל עוד הוא באיכות טובה, ולא משנה אם הוא גדל בחוות גידול רפואית או בגידול ביתי. באופן עקרוני, קנאביס שגדל בתנאים אופטימליים כמו אלו הקיימים בחוות גידול מקצועיות יניב את כמות הקנאבינואידים הגדולה ביותר.
השפעתם של הקנאבינואידים על המערכות השונות בגוף האדם, ביניהן מערכת העיכול, מערכת כלי הדם והלב, הכליות והכבד, מקורן כולן במערכת הקולטנים העצביים הנקראת המערכת האנדוקנבינואידית (קיצור באנגלית ECS). הקנאבינואידים תורמים לאיזון הויסות ההורמונאלי של הגוף, ודרך הקולטנים האנדוקנאבינואידים שמרכיבים את מערכת ה-ECS הם מחלים את השפעתם על כל חלקי ואבירי הגוף.
הפוטנציאל הרפואי המלא שטמון בקנאביס הוא אדיר ממדים ועד היום נערכו למעלה מ-15 אלף מחקרים מדעיים בדרגות איכות נמוכות (סקירות סטטיסטיות, ניסויים אנקדוטיים בתאים או בעכברי מעבדה וכו’) שהציגו סגולות רפואיות רבות שקיימות ככל הנראה בצמח – כמו למשל מלחמה אקטיבית בתאי סרטן, מניעת פעילות חשמלית יתרה (נגד אפילפסיה) ונזקים נורולוגיים, שיכוך כאבים ופעילות עצבית בעייתית, מניעת דלקות, בחילות, הקאות, רעידות לא רצוניות והרשימה עוד ארוכה.
כמו כן, ישנן סגולות רפואיות שמיוחסות לשימוש בקנאביס שאינן מוכרות על ידי משרד הבריאות בישראל, זאת מכיוון שטרם נערכו מספיק מחקרים קליניים שיתמכו בהן. בין סגולות אלו ניתן למנות למשל טיפול בהפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות שונות, אסתמה (בתצורת אידוי) ומגוון רחב של בעיות רפואיות אחרות שאינן חלק מתוך רשימת ההתוויות הרשמית של משרד הבריאות.
כל ההשפעות הרפואיות הללו חלות בגופם של כל צרכי הקנאביס באשר הם, מה שהופך את הקנאביס למה שנקרא “רפואי לכולם”. בין אם מדובר בשיכוך כאבים מינוריים והרפיית שרירים, הרחבת מצב התודעה או עמעום לחצים ומניעת היווצרות זכרונות טראומתיים וסטרס גופני ונפשי, השפעת הקנאביס רלוונטית לכל מי שצורך אותו.

איך אני יכול לדעת שקנאביס רפואי טוב לי?

מכיוון שהמערכת האנדוקנאבינואידית קיימת בגופם של כל בני האדם באשר הם, באופן עקרוני השפעתו של הקנאביס צפויה להיות חיובית וזהה בקרב רובם. אותה השפעה שעוזרת למאות אלפי צרכנים רפואיים בכל העולם אמורה לעזור לכל הפחות בצורה חלקית גם לכל צרכן חדש שבוחן את יעילותו של הטיפול בקנאביס.
בנוסף לכך, קנאביס הוא אחד הטיפולים עם הכי פחות תופעות לוואי שניתן להשיג במערכת הרפואה המודרנית, כאשר התופעות השליליות היחידות שבאמת מיוחסות לשימוש בקנאביס הן סחרחורות חלשות, אובדן כושר התמצאות (ורטיגו רגעי) בדרגה נמוכה, יובש בפה ועייפות מוגברת. במקרה “הגרוע”, צרכן שהשפעת הקנאביס אינה מתאימה לו לא באמת יסבול ממנה יותר מדי.
לכן, הדרך הטובה ביותר לדעת אם קנאביס רפואי עושה לכם טוב, היא לנסות אותו. אם הנכם עומדים בקריטריונים לקבלת רישיון קנאביס רפואי על פי משרד הבריאות, כדאי לכם להתחיל את הטיפול ולדעת שיש סיכוי טוב שהוא יהיה יעיל עבורכם, או לפחות חסר השפעה חיובית וללא השפעה שלילית.

כיצד צורכים קנאביס רפואי ?

קנאביס רפואי מחולק למטופלים ב-3 תצורות עיקריות: פרחים שלמים, תפרחת גרוסה ושמן.
שמן קנאביס ניתן לצרוך בספיגה דרך חלל הפה (מתחת ללשון במשך 2 דקות) או בבליעה, זאת בתנאי שהשמן עבר תהליך של חימום טרם בליעתו. שמן קנאביס שהוכן בתהליך שאינו כולל חימום יכיל סגולות אחרות ולא פסיכואקטיביות, ולא מומלץ לקחת אותו במקום שמן שכן עבר חימום.
פרחי קנאביס גרוסים הם בסך הכל תצורה מעובדת יותר וטרייה פחות של הפרחים השלמים, שהם המוצר האמיתי שאמור להגיע למטופלים. בשני המקרים, את הפרחים השלמים יש לגרוס לפני השימוש, ואחר כך ניתן לצרוך אותן באחת מבין 2 דרכים:
עישון – גלגול לתצורת “ג’וינט” (סיגריית קנאביס מגולגלת) או עישון נקי באמצעות באנג (מקטרת מים).
אידוי – שימוש במכשיר אידוי (שולחני או נייד) כדי לחמם את החומר הגרוס ולהפיק ממנו אדים של חומרים פעילים ללא תהליך של שרפה מלאה.
באופן עקרוני ניתן לצרוך קנאביס בכמה דרכים נוספות – כולל דרך מערכת העיכול באמצעות מאכלי קנאביס, או דרך העור באמצעות משחקות קנאביס, אך כל התצורות הללו הם למעשה שימוש מושכל בתמצית (שמן) קנאביס שהופקה מפרחים ועורבבה בתוך תכשיר קוסמטיקה או מאכל. בכל מקרה, משרד הבריאות אינו מחלק למטופלים מאכלי קנאביס, וכדי להפיק שמן באיכות מספקת ועם ריכוז גבוה של חומר פעיל, יש להכין אותו באופן ביתי.

האם קנאביס רפואי עלול להיות מסוכן?

קנאביס נחשב לטיפול טבעי ובטוח במיוחד ליישום, כך על פי וועדת האו”ם לענייני בריאות, שקבעה כי השימוש הרפואי בקנאביס הוא דבר שיש להתיר את החקיקה לגביו באופן כללי.
אפילו בלי השוואה אל מול האלטרנטיבות הרפואיות הקונבנציונליות, כמו למשל תרופות אופיואידיות חזקות שמשככות כאב באופן אפילו נחות מזה של קנאביס איכותי אך במקביל ממכרות הרבה יותר ממנו, קנאביס הואכח בתור טיפול שאינו גורם לתופעות לוואי חמורות בשום מצב, ואף לא יכול להוביל, אפילו באופן תיאורטי, לנזק מ”מנת יתר” ובוודאי שלא מוות. למעשה, כדי “למות” מקנאביס צריך לעשן בערך טון של פרחים ברבע שעה, מה שכמובן אפילו לא קצת אפשרי עבור אדם יחיד.
התופעות השליליות היחידות שבאמת מיוחסות לשימוש בקנאביס הן סחרחורות, אובדן כושר התמצאות (ורטיגו רגעי) בדרגה נמוכה, יובש בפה ועייפות מוגברת. במקרה “הגרוע”, צרכן שהשפעת הקנאביס אינה מתאימה לו לא באמת יסבול ממנה יותר מדי, ורק במקרה שבו אדם צרך כמות קיצונית של שמן קנאביס מרוכז מאד, הוא עלול לסבול מתסמינים של חרדה חמורה שתחלוף רק כעבור כמה שעות.
גם במקרה של חרדה קיצונית שמקורה בצריכת קנאביס, ההשפעה הפיזיולוגית של הקנאבינואידים בצמח אינה עלולה לגרום לשום סוג של נזק, קצר או ארוך טווח, לאף מערכת ביולוגית בגוף. השפעתו של הקנאביס מרוכזת במערכת העצבים בלבד, ותוצאתה הוא השפעה הורמונאלית מכוונת שנוצרת במערכת הקיימת בגוף האדם ומיועדת למטרה זו. לכן, אין מה לדאוג מצריכת קנאביס, אם כי מומלץ להתייחס אליו כמו תרופה לכל דבר ולא להקל ראש בצריכתו בכמויות גדולות או בסיטואציות לא מתאימות כמו למשל בעת או סמוך לזמן נהיגה.

אילו תופעות לוואי יש לצריכת קנאביס רפואי?

רשימת תופעות הלוואי הרשמית של קנאביס רפואי לפי משרד הבריאות כוללת סיכון לפגיעה בערנות (איסור פעילות עם כללי רכב או ציוד כבד), חוסר שיווי משקל, חוסר קואורדינציה, ירידה ברמת הסוכר, שיעול וצריבה בגרון, ירידה בלחץ דם וכן נזקים לריאות במידה והשימוש בקנאביס נעשה בתצורה של עישון.
כמו כן, משרד הבריאות קובע כי לקנאביס עלול להיות סיכוי לגרום נזק לפריון נשים (איסור בעת שימוש בזמן הריון) וכן סיכון לגרימת תופעות נפשיות כמו פסיכוזה וכן גרימת התמכרות לטיפול עצמו. למרות שתופעות אלו מצוינות במידע שמנגיש משרד הבריאות לציבור לגבי קנאביס רפואי, הוא אינו מכיל סימוכין, מדעיים או אחרים, שיתמכו בטענות אלו, מכיוון שאלו אינם קיימים מלבד כמה מחקרים עורפלים שנערכו בשנות ה-70 והצביעו על רעיון התפתחות הפסיכוזה.

מי זכאי לקבל רישיון לצריכת קנאביס רפואי ?

זכאות לקבלת רישיון קנאביס רפואי בישראל מתחילה מבדיקה מול “רשימת ההתוויות” של משרד הבריאות, בה מצוינים הקריטריונים הרפואיים בהם צריך לעמוד מי שמגיש בקשה לקבלת רישיון.
באופן כללי ישנה זכאות לרישיון עבור חולים אונקולוגיים, חולים במחלות כאב (גם פיברומיאלגיה), במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס), מחלות זיהומיות (איידס), מחלות ותופעות נוירולוגיות (פרקינסון, טורט, אפילפסיה ועוד) וכן לחולים בשלב של טיפול פליאטיבי, אך כל חולה חייב לבדוק את התאמתו לקריטריונים המדויקים של משרד הבריאות הנוגעים למחלה הספציפית שלו.

האם מותר לי לנהוג כמטופל בקנאביס רפואי?

הבעיה הראשונה היא שאסור לנהוג תחת השפעת קנאביס, בהגדרה של 3-6 שעות לאחר הצריכה לפחות. בעיה זו מתרחבת עוד יותר בגלל שאי אפשר לבדוק ולאבחן השפעה “פעילה” של קנאביס או לקבוע במדויק מתי אדם כלשהו צרך את הקנאביס בפועל, ולכן החוק מכניס את צרכן הקנאביס הרפואי לסיבוך. אם צרכת, עדיף לך לא לנהוג.
בנוסף לכך, ישנה בעיה שמקורה בחברות הביטוח. תאונה או כל בעיה אחרת שנגרמה בעת שהנהג היה תחת השפעת קנאביס (שוב, אין דרך לבדוק כמה ומתי בדיוק הוא צרך) נחשבת לתאונה שאינה מכוסה על ידי חברת הביטוח, ולמעשה מטופל קנאביס שצורך את התרופה שלו באופן קבוע לכאורה אינו מכוסה כלל על ידי הביטוח, ולכו עלול להיקלע לחובות אדירים במקרה של תאונה או פגיעה באדם אחר על הכביש.

איך בוחרים את הזן הראשון?

בחירת הזן (או הזנים) המתאים לכם ביותר למהלך הטיפול, היא המהלך החשוב ביותר שיש לבצע ברגע שקיבלתם את רישיון הקנאביס החדש שלכם, יחד עם עוד כמה דברים שצריך לדעת ולעשות (לינק לפוסט היום שאחרי).
אין דרך מדויקת להתאים זן מסוים לפי ההתוויה הרפואית שלכם, או לחלופין לדעת שזן מסוים יעשה לכם יותר טוב או פחות טוב. טיפול בקנאביס הוא דבר אינדיבידואלי מאד, ואתם צריכים להיות אלה שמחליטים מה הכי טוב בשבילם.
תהליך התאמת הזן הוא תהליך של ניסוי וטעייה. בפעם הראשונה שאתם מקבלים אספקה, תבקשו מגוון רחב ככל הניתן של זנים שמציעה החברה, ולאט לאט תגיעו לזה שהכי עובד עבורכם.
לעוד מידע על היום שאחרי קבלת הרישיון לקנאביס רפואי לחץ כאן

איך משנים כתובת ברישיון הקנאביס הרפואי?

שינוי של כל פרט ברישיון הקנאביס הרפואי, כולל הכתובת שלכם (חשובה בגלל הגדרתה ככתובת לשילוח, או הכתובת בה אתם מחזיקים את האספקה שלכם) מחויב בפנייה לספק הקנאביס הרפואי שלכם באמצעות טופס ייעודי לשינוי כתובת.
חשוב מאד לדעת כי כתובת זו חייבת להיות כתובת עדכנית, וכי מילוי של כתובת לא עדכנית בפרטי הרישיון, גם אם אינכם זקוקים לשילוח, הוא עבירה על החוק. מדובר ברישיון להחזקה וצריכה של מוצר לא חוקי שמבוקר בקפידה, וחובה לעבוד לפי הכללים.

למי אסור לצרוך קנאביס רפואי?

באופן כללי אין אדם שמנוע מבחינה רפואית מצריכת קנאביס, כל עוד הדבר נעשה במינון מתאים ואפילו כמעט אפסי למטופלים מתחילים, אך כדאי לדעת מראש מהן השפעות הקנאביס העיקריות ואיך הן עשויות להוות עבורכם מטרד.
הנושא העיקרי בתחום זה הוא הנושא של לחץ דם. צריכת קנאביס גורמת בדרך כלל ללחץ דם נמוך, אך מנגד עישון, בעיקר עם טבק, גורם ללחץ דם גבוה. אנשים שנמצאים בסיכון טבעי או תרופתי לפתח מצבים של עודף או חוסר לחץ דם עשויים לרצות להימנע משימוש בקנאביס, כל עוד הדבר נוסה לפחות פעם אחת בסביבה בטוחה.
באותו אופן, גם אנשים שרגילים לסחרחורות ובחילות – 2 מתופעות הלוואי הידועות והמשמעותיות ביותר של הקנאביס על הגוף – עשויים לבחור לוותר על צריכת קנאביס, לפחות לצרכי פנאי ואולי אפילו בתור תרופה. אם קנאביס עושה לכם יותר מדי סחרחורת ובחילות, יכול להיות שאתם חלק מאלו שעבורם “אסור לצרוך קנאביס” והוא גורם יותר רע מטוב.

איך אפשר להחליף ספק מתיקון עולם?

נכון לכיום חברת תיקון עולם אינה מספקת יותר תפרחות קנאביס (שמנים כרגע כן) גרוסות או שלמות למטופלים בעלי כל סוג רישיון שהוא. כל מטופל שרוצה להמשיך את האספקה שלו לפני חודש יולי 2019 (קישור למאמר של תיקון עולם) יצטרך לעבור לספק אחר.
מעבר ספק יתבצע בתהליך הרגיל עם דגש אחד מיוחד: את הבקשה למעבר ספק כדאי להתחיל דרך המוקד של “תיקון עולם” בהדרכה טלפונית, ומשם להתקדם בתיאום מלא עם נציגי החברה, שהתחייבו לעזור לכל לקוחותיה למצוא ספק אחר עד יולי 2019 על ידי ליווי מלא של הבקשות ודאגה לטיפול השוטף בהן מול משרד הבריאות עד לאישורן.

מה ההבדלים בין סוגים שונים של רישיון קנאביס רפואי?

רישיון קנאביס רפואי הוא היתר אחיד שאינו משתנה בין מטופל למטופל למעט המינון החודשי שמן הסתם שונה בהתאם לצרכיו הרפואיים של כל מטופל. לפיכך, אין ממש דבר כזה “סוגים” של רישיון קנאביס רפואי, אך יש הבדל אחד בין הרישיונות השונים שכן כדאי להכיר.
רישיון קנאביס רפואי הוא בסך הכל היתר חוקי להשתמש ב”תרופה מסוכנת” (לפי הגדרת משרד הבריאות) שמקנה למטופל המחזיק בו היתר לקנות אותה באופן חוקי מאחת מבין חברות הקנאביס השונות. ברישיון זה מצוין באופן מדויק מהי התרופה שעל המטופל לצרוך, לפי מה שהרופא המומחה קבע עבורו.
סוגי הרישיונות השונים הם רישיון לתפרחת (גרוסה או שלמה) בלבד, רישיון לשמן בלבד, רישיון לשמן ותפרחת, וכן רישיון כולל שמתיר צריכת תפרחות, שמנים ומיצויים מכל הסוגים. סוג הרישיון קובע בעצם מהם המוצרים שאותו מטופל יכול לרכוש מהספקית שלו, וניתן לשנות אותו רק בתיאום עם הרופא המומחה על ידי הגשה מחדש של בקשה להנפקת רישיון.

לשאלות נוספות ניתן לפנות לאיזור ייעוץ קנאביס רפואי באתר

קנאביס רפואי - איך צורכים קנאביס רפואי - בריא בישראל
קנאביס רפואי – איך צורכים קנאביס רפואי – בריא בישראל

קנאביס רפואי – שאלות ותשובות
5 כוכבים ב- 10 הצבעות
שתפו אותנו
שתף את בריא בישראל בפייסבוק - קנאביס רפואי שתף את בריא בישראל בטוויטר - קנאביס רפואי שתף את בריא בישראל במייל - קנאביס רפואי שתף את בריא בישראל בווצאפ - קנאביס רפואי שתף את בריא בישראל במסנג'ר - קנאביס רפואי
כל הזכויות שמורות ל- בריא בישראל - קנאביס רפואי , 2018-2019. המידע באתר אינו מחליף ייעוץ רפואי.