יישון (Curing) קנאביס – למה זה חשוב?
פרחי קנאביס רפואי הם מוצר שבהחלט מעלה אסוציאציה טבעית וירוקה של מוצר צמחי הנקטף ישירות מהשדה ומוגש בשיא טריותו ללקוח, אך למעשה שיא הטריות זה הזמן הגרוע ביותר לנסות לגרוס ולגלגל פרחי קנאביס לתצורה הניתנת לצריכה או אפילו למצות אותם לכדי שמן בצורה יעילה שתמנע הצטברות של חומרים מיותרים. לאחר הקטיף, פרחי הקנאביס הטריים מתחילים תהליך חיוני של ייבוש אשר בלעדיו לא יהיה ניתן לעשות בהם שימוש למטרות רפואיות, כאשר חלקו המאוחר יותר של תהליך זה, אשר לא חייב בהכרח להתבצע אך נחשב לאחד החלקים החשובים ביותר של ייצור מוצרי קנאביס איכותיים, נקרא שלב היישון.
יישון קנאביס רפואי, המתבצע תמיד בתצורה של תפרחת שלמה ולכן נקרא גם יישון תפרחת קנאביס רפואי ומכונה גם בכינוי “קיורינג” על שמו של התהליך באנגלית, הוא תהליך המיועד לשפר את איכותו של המוצר הסופי בצורה דומה לתהליך היישון בחבית שעובר יין איכותי. תהליך היישון מתבצע בצורה אופטימלית בתוך סביבה אטומה, סטרילית ומבוקרת, המאפשרת מגע מינימלי עם האוויר החיצוני תוך מניעה של חדירת מזהמים חיצוניים לתוך הסביבה הסגורה בה מצויים הפרחים, ותכליתו העיקרית היא השלמת הייבוש של המים המיותרים הקיימים בפרחים הטריים והתאדות או התפרקות טבעית של חומרים צמחיים אחרים (כלורופילים) אשר אחראיים לטעמו הצמחי של הקנאביס ואינם בעלי ערך רפואי או אחר. מסיבה זו, תהליך היישון מתקיים לאחר תהליך הייבוש הראשוני ובדרך כלל גם לאחר תהליך הטרימינג (קיצוץ העלים) בתור תהליך סופי הקודם לאריזתו של הקנאביס הרפואי ומכירתו לבתי המרקחת ודרכם למטופלים.
מדוע חשוב ליישן קנאביס רפואי?
הערך העיקרי של יישון קנאביס רפואי טמון במוצר איכותי יותר, מה שנמדד בעיקר באספקטים של טעם וריח אך גם באספקטים רפואיים מהותיים אשר מקושרים להימצאותם של הטרפנים היוצרים את הטעם והריח. כיוון שמוצרי קנאביס רפואי, שלא כמו קנאביס אשר נמכר בשוק השחור, נמכרים תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות בתוך תחומיו של שוק תחרותי במיוחד ורווי במוצרים שונים בו לא מתאפשר למוצרים נחותים יותר לשרוד מבחינה עסקית לאורך זמן.
במילים פשוטות, צרכני קנאביס רפואי בוחנים את בחירתם לא רק לפי השפעה רפואית בלבד או לפי הוראות הרופא אלא גם לפי טעם, ריח, ארומה, צבע הפרחים ומאפיינים נוספים של המוצר הסופי, שאמנם אינם נראים לעין בעת הרכישה אך מהר מאד מצטברים לעין הציבור מעדויות מטופלים והופכים לסימן היכר, חיובי או שלילי, של מוצר, זן, מותג או חברה מסוימת. כלומר, אחת הסיבות הבסיסיות בגינן יצרניות קנאביס רפואי משקיעות כיום בתהליכי יישון קנאביס היא כדי להפיק מוצרים איכותיים יותר.
המדד העיקרי של השיפור באיכות המוצר הסופי שעבר יישון נאות הוא טעם, ריח וארומה, שכן התאדות המים והתפרקות הכלורופילים אשר מתרחשת במהלך היישון תורמת לעלייה בריכוזם ובעיקר הדומיננטיות של הטרפנים היוצרים את הטעם והריח של הפרחים. מסיבה זו פרחי קנאביס שלא עברו יישון ראוי יהיו בדרך כלל בעלי טעם צמחי חזק ולרוב גם יהיו פחות מתאימים לשימוש בעישון או באידוי שכן קיים בהם ריכוז גבוה מדי של מים וחומרים צמחיים. מנגד, רק פרחים שעברו יישון נאות יוכלו להיות בעלי ריח חזק ומוחצן, ארומה חזקה שבאה ידי ביטוי לא רק בעת השימוש אלא אפילו בעת הפרדה של כל חתיכה בפרח מהגזע המרכזי שלו, תחושה חלקה ולא צורבת בגרון בעת השאיפה וטעם ייחודי שלא מזכיר אפילו קצת את טעמם הצמחי של הכלורופילים.
מדד נוסף וחשוב לא פחות לאיכות השימוש בפרחים ובעיקר לבטיחות השימוש בהם מבחינה רפואית, הוא החסינות הגבוהה יחסית שיש לפרחים שעברו יישון נאות כנגד התפתחות עובש ושאר מזיקים מיקרוביאלים. הסיבה לכך היא הירידה באחוזי הלחות שמתרחשת רק כאשר תהליך הייבוש אינו נעצר בשלביו הראשונים, כאשר הפרחים ניתנים לעישון מבחינה פיזית, אלא נמשך עד כדי שנותרת בפרחים רק לחות מינימלית השומרת על התגבשותם הטבעית ומונעת מהם להתפורר. לחות מינימלית מפחיתה את הסיכוי להתפתחות של עובש בפרט ומזיקים מיקרוביאלים בכלל, ומאריכה בצורה משמעותית את חיי המדף של המוצר תוך שמירה על איכותו הרפואית.
תהליך יישון קנאביס רפואי אשר מתבצע בתנאי מעבדה אופטימליים ובעזרת שימוש במכשור מתקדם המשמש לבדיקות תקופתיות תכופות של היבול, יוכל לתרום ליצירת מוצרי קנאביס רפואי שיהיו אפילו בעלי פוטנציאל השפעה פסיכואקטיבית גבוה יותר, זאת כיוון שבעת תהליך היישון מתרחש בין היתר גם תהליך של פירוק שאריותיה של החומצה הקנאבינואידית THCA והפיכתה ל-THC, התורמת לעלייה זמנית באחוזי ה-THC (תהליך דומה מתרחש גם בחומצה CBDA ותורם לעלייה בריכוז ה-CBD) הקיימים בפרח ובכך גם לעלייה באיכות השפעתו הרפואית.
עם זאת, לאחר זמן ארוך מדי של יישון ממשיכה ההתדרדרות הכימית של הקנאבינואידים השונים כאשר חלק מאבדים לחלוטין את פוטנציאל ההשפעה המקורי שלהם (בעיקר THC ו-CBD) וסגולותיהן הרפואיות תוך כדי הפיכתם לקנאבינואידים שאינם בעלי תועלת רפואית מובהקת, ולכן שם המשחק בתהליך היישון הוא תזמון נכון. במידה והתהליך התבצע לאורך זמן מספק אבל גם לא לאורך זמן רב מדי, תוצאתו של תהליך יישון קנאביס רפואי תהיה תמיד טובה יותר לעומת התוצאה שהייתה מתקבלת מאותו יבול של קנאביס במידה ולא היה עובר תהליך של יישון.
