בישול עם קנאביס הוא תהליך נדרש כדי לעשות שימוש במגוון מוצרי קנאביס רפואי המתאימים לצריכה אוראלית, מכיוון שאכילה של קנאביס במצבו הטבעי, ללא תהליך של חימום, לא מביאה לקבלת האפקט הטיפולי הנדרש. כדי “להפעיל” את הקנאביס הרפואי (תהליך דה-קרבוקסילציה) ולהפוך את הקנבינואידים בו לאקטיביים בגוף האדם, יש צורך בתהליך של חימום המתבצע ביתר יעילות בסביבה בעלת שומניות גבוהה, עקב הליפופיליות (זיקה ונטייה להתחברות עם מולקולות שומן) הגבוהה של החומרים הפעילים בקנאביס. שילוב זה בין צורך בחימום לצורך בסביבה שומנית הוא הסיבה בגינה צריך לבשל מאכלי קנאביס (נקראים בקיצור Edibles) ולא ניתן לאכול קנאביס סתם כך.
בישול עם קנאביס הוא תהליך פשוט ביותר שלא דורש מקצועיות מיוחדת, בתלות כמובן בסוג המאכלים שמעוניינים להכין בשילוב עם קנאביס, אך במקביל זהו לא דבר שאפשר לעשות כלאחר יד מבלי לדעת כמה עקרונות יסוד, שמסייעים לשמור על הסגולות הרפואיות של המוצר הרפואי. מכיוון שהמוצרים שמופקים בתהליך זה אמורים להיות בעלי השפעה רפואית (לעיתים גם השפעה פסיכואקטיבית, בתלות בקיום THC) חובה לדעת את היסודות הללו ולהקפיד עליהם ביתר תשומת לב.
יש לציין כי מוצרי קנאביס רפואי המיועדים לאכילה לא נמכרים דרך בתי מרקחת קנאביס רפואי או דרך שירותים של משלוחי קנאביס רפואי עד הבית, אלא ניתנים לייצור ביתי בלבד, שגם הוא אינו מותר לפי ההיתר של משרד הבריאות אשר כלול בו איסור על עיבוד ביתי של מוצרי קנאביס.
בישול עם קנאביס – מבוא
- טמפרטורת קצה לבישול ואפייה – 150 מעלות צלסיוס בלבד
אחד הדברים החשובים ביותר בעת בישול עם קנאביס הוא לשמור על טמפרטורת סף עליונה (בהחלט!) של 150 מעלות צלסיוס, ואם אפשר אפילו מעט פחות. בטמפרטורה גבוהה מזאת, החומרים הפעילים בקנאביס ובעיקר THC ו-CBD מתחילים להתאדות בקצב מוגבר, שפוגע ביעילות הרפואית הפוטנציאלית של המוצר המוגמר. כלומר, מאכלים הדורשים בהכרח טמפרטורת בישול/אפייה גבוהה יותר, ואין אפשרות להמיר את הטמפרטורה בתוספת זמן בישול, אי אפשר להכין עם קנאביס. חשוב מאד להקפיד על עיקורן זה ולא לחרוג מטמפרטורת הקצה בשום שלב של הבישול.
טמפרטורת הקצה האמיתית של החומרים הפעילים בקנאביס היא 180 מעלות צלסיוס. בישול או אפייה בטמפרטורה גבוהה מזו תמצה את מרבית החומר הפעיל ותגרום להתדרדרות כימית שלו, מה שיהפוך את ה-THC וה-CBD לתוצרי לוואי כמו CBD ו-CBC וימזער את ההשפעה הרפואית והפסיכואקטיבית של התוצר הסופי. - תחילת הבישול – בבסיס קנאביס שומני
למרות שאפשר פשוט להוסיף קנאביס שעבר חימום לכל מאכל, הדרך להכין מאכלי קנאביס עם השפעה מקסימלית היא לערבב את הקנאביס עצמו (פרחים גרוסים ו/או תמצית שמן קנאביס) בבסיס שומני, שישמש בהמשך לבישול המאכל הרצוי ויסייע לספיגת הקנאבינואידים הפעילים דרך הקיבה והכבד למחזור הדם. בסיס זה יכול להיות חמאת קנאביס, שמן קנאביס לבישול, שומן בקר/כבש שהועשר בקנאביס, חלב קנאביס (גם טבעוני) או שמן/חמאת קוקוס עם קנאביס. בעזרת מגוון הבסיסים השומניים הללו, ניתן להכין מאכלים רבים אשר במתכון המקורי שלהם נעשה שימוש באחד הבסיסים הללו. כלומר, כל מתכון שכולל בתוכו חמאה, חלב, שמנת, שומן בשרי או שמן קוקוס, ניתן להפיק בתצורה שמכילה קנאביס ומתאימה לשימוש רפואי.
חשוב לציין כי בעת הכנת הבסיס השומני, חשוב מאד לא לחשוף את הקנאביס (פרחים או שמן) לאור שמש ישיר, שעלול לפגוע באיכות החומר הצמחי לפני שהופקו מתוכו כלל החומרים הפעילים. - חשוב מאד (!) לשמור על מינון נכון
צריכת קנאביס דרך מערכת העיכול מעמידה בפני הצרכן קושי במדידה מדויקת של כמות החומר הפעיל הנצרך, במיוחד כאשר הכנת המאכלים נעשית בהיקף גדול יותר מזה הנצרך במנה או ארוחה אחת על ידי צרכן אחד. לכן, בכל מקרה בו מבשלים עם קנאביס, חשוב לעשות חישוב פשוט של החומר הפעיל הקיים במנה, כדי לדעת כמה חומר פעיל (נמדד במ”ג) כל פרוסה/חתיכה מאותו מאכל מכילה.
חישוב זה נעשה רק כאשר ידוע ריכוז החומר הפעיל הקיים בחומר הגלם, כאשר הוא הגיע ממקור רפואי מבוקר וידוע ולא מהשוק השחור. את אחוז החומר הפעיל (בתצורת שבר עשרוני – בין 0.01 לגילום 1% ל-0.99 לגילום 99%) יש לכפול בכמות הקנאביס שנכנס למנה (נמדדת בגרם). למשל, ב-28 גרם של קנאביס המכיל 15% של THC ו-3% של CBD (מסוג T15C3) יהיו בהתאמה:
28 כפול 15 = 420 מ”ג של THC
28 כפול 3 = 84 מ”ג של CBD
כמות של 100 מ”ג חומר פעיל היא המקסימום המותר במרבית מדינות ארה”ב עבור מוצר קנאביס אכיל בודד. עבור צרכנים חדשים, לא מומלץ להגיע למינון גבוה יותר מ-25 מ”ג של חומר פעיל בפעם הראשונה. - שמירה על ניקיון וסטריליות גבוהה של סביבת העבודה ובעיקר של כלי העבודה
קנאביס רפואי הוא מוצר רגיש יחסית, בעיקר לאחר גריסה ו/או המסה בבסיס שומני, ולכן יש חשיבות גבוהה לרמת הניקיון של סביבת העבודה וכלי העבודה המשמשים בתהליך הכנת מאכלי קנאביס המיועדים לשימוש רפואי. מלבד הסכנה הרגילה של כניסת מזהמים לאכול, חשוב לשים לב שכל משטחי העבודה וכלי העבודה נקיים, בשאיפה אפילו חדשים (כלים קטנים שאפשר לקנות בזול) ועשויים פלסטיק או פולימר לא מתכתי שאינו מגיב עם חומר צמחי אורגני.
כמו כן, עדיף לעשות שימוש בכלי מטבח (סירים ומחבתות) מצופים טפלון או שכבת הפרדה מתכתית אחרת – ללא ברזל חשוף. כלל זה הוא יותר טיפ מאשר חוק ברזל שהפרתו עלולה להרוס הכל, אך מומלץ להימנע מהסכנות הבריאותיות המקושרות לנושא – בין היתר הסיכון ללקות בהרעלת מתכות.
